משפחת אבני

סיפור מסע זה נכתב וצולם על ידי יונית אבני.

יונית אבני מחברת הספרים למשפחות  "הולנד-בלגיה- טיולי משפחות" ו-"צרפת זה לא רק פריז- טיולי משפחות" אתם מוזמנים לבקר באתר האינטרנט שלה.
יונית נסעה עם משפחת לטיול של שלושה שבועות בין התאריכים12/09/07 ל- 3/10/2007.
תוכלו למצוא טיפים של לפני ואחרי וגם המלצה על תקופת הנסיעה בסתיו.

מסלול הטיול היה:

יום 1- אוסלו, אלברום

יום 2- אגם מיוסה, לילהאמר

יום 3- ררוס

יום 4- ררוס, קיר הטרולים

יום 5- דרך הטרולים, אולסונד, וולדל

יום 6- גיארנגר, דרך הנשרים

יום 7- דנסליבה, קרחון בריקסדל, Fjærland

יום 8- לרדל, בורגונד, גודוונגן

יום 9- פלאם, אונדרדל, ווס

יום 10- ברגן

יום 11- אייפיורד, מפלי וורינגפוסן

יום 12- טרופו, פלא, אגם טין, רייקון

יום 13- וורמוק, אוסלו

ימים 14-18- אוסלו וסביבתה

 

ריכוז טיפים

למה בסתיו

למה נורבגיה -
נורווגיה הייתה תמיד יעד שדחינו "עד שהילדים יגדלו". הוא בגלל זיכרונות העבר שלו מהמתנדבות הבלונדיניות בקיבוץ, אני בגלל הנופים. הילדים עדיין בשלב שנוסעים לאן שמספרים להם שנוסעים. השיקול לנסוע בסתיו היה בשל אילוצי עבודה והחיסכון הכספי בנסיעה מחוץ לעונה. כשהתחלתי לבנות את המסלול היה לי ברור שלא נוכל לנסוע בשיטת "לינת הכוכב" החביבה עלינו, גם לא כוכבים קצרים, ושנצטרך לקבל החלטה אם לנים בבקתות לאורך הדרך ומלונות בערים או שוכרים קרוואן (הוא התלהב, אני פחות). לאחר שלמדתי את המסלול הבנתי שלמרות שבחרתי "רק" את נורווגיה ללא דנמרק, שכבר חרשתי ושוודיה שביקרתי בעבר קצרות, לא אוכל לכסות את כל נורווגיה, ובגלל העיתוי, הצפון נפל בשולחן העריכה. עד מהרה גם הדרום נעלם באותם מספריים מקצצות ובמקביל הארכנו את הטיול למקסימום האפשרי מבחינתנו (18 יום של טיול). 

התלבטות- טיסה והשכרת קרוואן בגרמניה או אוסלו – אופציות אחרות בסקנדינביה לא היו רלוונטיות לנו. ההשכרה הגרמנית זולה יותר (משמעותית) והטיסה דומה בעלות. יש להוסיף יומיים נסיעה לכל כוון, משמע להוריד מבחינתנו 4 ימים במסלול הטיול ולכן אופציה זו נעלמה. 

התלבטות- קרוואן או בקתות שכורות- המינוסים של קראוונים ידועים: הצפיפות, היעדר הפרטיות (מאד הפריע למתבגר), הניידות ובכל זאת בחרנו בקרוואן כי:

1. החשש לנסוע מחוץ לעונה ולא למצוא בקתה ללון (מה שהיה קורה לנו בתוואי שלנו אגב).
2. המחשבה על "לארוז ולפרוק" כל יום תכולת מכונית הייתה מבחינתי (האורזת הראשית) בלתי נסבלת.

3. כמה זה עלול לעלות לנו? עלות רכב שרצינו לשכור הייתה בסביבות 80-90-100 € ליום, ועלות לינה בבקתות (שלא לדבר על בתי מלון), למשל בקמפינג שלנו בו בלילהמר, הכוונה היא לדירות מגורים ללא שירותים ומים זורמים אלא שימוש בשירותים ציבוריים (נקיים טובים) היא מעל 800NOK. חדר במוטל ל- 4 נפשות באותה עיר (עם שירותי מסדרון) עלה כבר 1500NOK ל- 4 נפשות (כ- 1125 ₪ וזה אינו יעד תיירותי במיוחד או יקר במיוחד- סתם מידע שליקטתי לפני ההחלטה לשכור קרוואן). 

לכן התחשיב הוא: 

מכונית ליום- כ- 90€ + לינה ליום (זולה)- כ- 100€- מחיר יומי כ- 190€.

קרוואן ליום- כ- 150€ + לינה ליום 35€- מחיר יומי זהה כמעט. 

יום 1- 
 נחיתה בסחיפול. הילדים מאושרים למצוא מפת ישראל (נטולת תל אביב) על הקיר, האבא מאושר למצוא זיכרון שחיפש למצלמה שלו, אני מאושרת לראות ששלב א` בהתניידות עבר בשלום. 

המראה ונחיתה באוסלו (Oslo)- נראה שדה תעופה קטנצ`יק (טעות אופטית, בדרך חזרה הבנו עד כמה טעינו). טיסות של KLM- אין טלוויזיה בטיסה, לא פשוט להעסיק שני קצרי רגליים, אבל בסיוע של הארי פוטר החדש (למתבגר הנוהם) ואין ספור תשבצים וסודוקו לעכברון הבית זה גם עבר בשלום. טיסה קצרה יחסית, הילדים הכירו את כריך הסלומון ("איכס" אמרו). נחיתה- באופן זריז ביותר כל המזוודות (כולל משקל היתר שהייתי בטוחה שלא יאפשרו לנו לקחת, מגיעות בשלום) באולם היציאה מחכה לנו בלונדינית נחמדה עם שלט ולוקחת אותנו לחברת ההשכרה במרחק של כ- 15 דקות נסיעה. מתברר כי זוהי בכלל חברה פינית, הנורווגית הנחמדה היא פינית וזוהי ההשכרה האחרונה של החברה לעונה הנוכחית. היא הגיעה במיוחד בשבילנו מפינלנד הבוקר. איזה כבוד. מזג האוויר יפה ובהיר- רק שיישאר ככה.

סרטון הסברים, הסברים בעל פה, בדקנו (וצילמנו) את כל הדפיקות והתקלות שיש בקרוואן. הגענו מראש עם רשימה מסודרת של שאלות והבהרות (שיעורי הבית לאורך חודשים מכל הטיפים של כל מי שכבר נסע) ו...לדרך. רק מתחילים לנסוע ויש רעש לא קטן עוצרים ומבינים שקולבים שתלויים בארון לבד משתעממים ככה ומשוחחים ולכן מאז ועד החזרת הקראוון הקפדנו שהקולבים לא יישארו בגפם. 

נסענו לכוון אלברום (Elverum) הנמצאת כ- 100 ק"מ משדה התעופה. הכבישים פקוקים ועמוסים להפליא (לא פלא, שעת הלחץ גם אצלם). הגענו לאלברום, לא לקחנו סיכון ופנינו אל קמפינג שבדקנו מראש שיהיה פתוח בתקופה זו של השנה. היינו כל כך עייפים, התקלחנו זריז בקרוואן ו... למיטות. הייתי בטוחה כי בהיעדר מייצבים לקראוון (לדברי הפינית זהו דגם ללא מייצבים) ומפחד הדובים, בטח לא אירדם. הבעיה הייתה שנרדמתי, ובקושי התעוררתי בבוקר. 

לקחים וטיפים:  

• כשטסים עם ילדים טיסות ארוכות, לבדוק שיש סרטים או מערכות שמע בטיסה. 
• להכין רשימה מסודרת של "מה לבדוק בקרוון" 
• לארוז חכם את הציוד כדי לפרוק חכם לארונות. 
• הלינה מעל תא הנהג לטעמנו פחות נוחה מהלינה באחורי הקרוון. 
• מחוץ לעונה מיותר לקחת את הגריל /שולחן/סככה כי השימוש בהם בערב אינו ריאלי (מזל שלא לקחנו). 
• נוח מאד להשתמש בקרוון שבו יש מיטה סטטית ואין צורך להפוך שולחן למיטה. 
• מחוץ לעונה לוודא כי אתרי הקמפינג פתוחים או להיות מוכנים ללינה יבשה במקום. 

מעבר לנתוני החניון 

 

יום 2 - 
בבוקר עשינו היכרות עם אתר הקמפינג ושירותיו והצטערנו כי לא עשינו בו שימוש רחב יותר בלילה. מזג האוויר נראה יפה ובהיר ובאותה נשימה גם קר מאד בבוקר. מתחילים את הבוקר במוזיאון היערנות באלברום שחנינו ממש מטרים ממנו. המוזיאון מעניין מאד את הילדים, חלקו עוסק בתעשיית העץ, חלקו האחר פוחלצי חיות, כולל דובים לבנים לשמחתו של עכברון הבית שלנו חובב החיות בכל מצב צבירה. בצהרי יום שולפים את הילדים מהמוזיאון, קניות ראשוניות ונסיעה לאגם מיוסה(Mjøsa) לאורכו. אבא בוחר לנוח צהרים בקראוון במקום להסתובב איתנו בחוץ. הילדים מתלהבים ממכשירי הקשר שנועדו להכוונה לאחור (ולא היו שימושיים לייעוד זה) וחוגגים על השמש החורפית והשמיים הכחולים. אני מציעה להם לפתוח קופת חיסכון לשמש כי לא תמיד תהיה לנו כזו, וכדאי לשמור קצת לעיתוי מאוחר יותר. 

ממשיכים ללילהאמר (Lillehammer). בבדיקה מוקדמת מצאתי אתר של מזחלות-מגלשות (לא יודעת איך לקרוא לזה) שיהיה פתוח מחר, יום אחרון לעונת הקיץ. אני לא לוקחת סיכון ומחליטה להגיע לשם עוד היום. בדיעבד – החלטה חכמה. הילדים גולשים, לא מומלץ לבעיות גב, לב, הריון או הורים. הנסיעה במזחלת עם חגורה המייצבת את הגב, קסדה, בתוך שילדת ברזל ועם נהג מרוצים הנוהג את המזחלת. רק לראות את אבזור החללית הזו ואני מתחרטת מיד על האפשרות לגלוש פה, אבל אבא אומר "כבר שילמנו" והילדים? אין סיכוי לשכנע אותם לוותר. אנחנו לא מספיקים אפילו לחמם מים לקפה. הגלישה קצרה מאד ומהירה מאוד. הם קראו לה "מאה קמ"ש" ולאורך תקופה ארוכה בטיול ציינו את המזחלת בתור החוויה הטובה ביותר עבורם במסלול הטיול. ירדנו אל מוזיאון התחבורה הנורווגי (norsk vegmuseum), שלמרות שכתוב היה באתר כי פתוח עד 16.00, הוא נסגר כבר ב- 15.00. וויתרנו וחזרנו ללילהאמר עצמה. 

שוטטנו בעיר וביקרנו בחלק מאתריה, החנויות כבר סגורות (שבת אחרי הצהרים). נזכרתי בהתלבטות שלי אם להיות בעיר בעיתוי של פסטיבל הג`אז, לא מרגישים את הפסטיבל ואת ההמונים, כלום (אולי ביטלו אותו?). נסענו לחפש קמפינג ללילה. הראשון שהיה ברשימה שלנו כמומלץ לא מצא חן בעינינו- גדול מאד ורחוק מהאגם (אם כי צופה אליו). נוסעים לחפש עוד אתר קרוב לנהר. ה- GPS שוכח שכתבנו לו שאנחנו "משאית" ולוקח אותנו בין הבתים בשבילים צרים עד שפת האגם. צרה צרורה, כי הקמפינג נראה לעין מעבר לעוד גוש בתים. אחרי תלאות דרך באמת הגענו לקמפינג הנוסף. ניסינו להיכנס, המחסום מנע מאיתנו. התקשרנו לתורן הקמפינג והוא ביקש שניכנס ונשלם בבוקר, לא היה אפשרי, גם בסיוע של מקומיים שניסו לשכנע את המחסום הסרבן. חזרנו אל הקמפינג הפחות נחמד. הילדים דווקא מצאו טרמפולינות והתאהבו בו, אנחנו פחות. בערב החלטנו לעשות החלפת מיטות ולבדוק את המיטה האחורית. מאותו רגע היא הולאמה לטובת ההורים הקשישים והילדים נשלחו לגלות במרומי תא הנהג. שני הצדדים יצאו מרוצים. 

לקחים וטיפים

• כשמזג האוויר יפה רצוי לעשות בו שימוש אפקטיבי לאתרים פתוחים.  
• לא כל פסטיבל הוא באמת אירועי המוני.  
• גם אתרי מידע מטעים או טועים באשר לשעות וימי פתיחה. 

מעבר לנתוני החניון 

                                                                  

 

יום 3 -
בזמן ארוחת הבוקר ראינו שלג קל שנמס באוויר, הילדים התרגשו מאד (פעם ראשונה) וצלמו עשרות תמונות של השלג בכל נקודה שקצת הצטבר בה על הקרקע. הם היו מאושרים כי יוכלו לספר שראו שלג. החלטנו על חלוקת אחריות של הילדים בה המתבגר הנוהם שעסוק בלהיות "גבר" יהיה שותף מלא לכל ענייני הצינורות, מים, ריקון מילוי ואילו העכברון שאוהב קניות יהיה שותף למלאי האוכל ולא פחות מכך ייחשב לגבי כל מוצר "כמה זה עולה בשקלים". הוא קיבל את שוק חייו כשרצה שלוש ביצי קינדר וגילה שעלותן כ- 35 ₪. 

החלטנו לוותר על המוזיאון הפתוח (יהיה עוד אחד באוסלו) ועל מקפצת הסקי (כנ"ל) ולנסוע אל מוזיאון התחבורה. השלג הקל של ארוחת הבוקר הפך לשלג פחות קל, וכשהגענו למוזיאון התחבורה, הלכנו כבר בשבילי שלג (חגיגת שלג 2). אחרי שמיצינו את מוזיאון התחבורה, באותו מתחם יש מוזיאון מנהרות. קיבלנו מהמארחת שמיכות כי קר מאד למטה, אבל בפועל היה יותר קר בחוץ מאשר בפנים. חזרנו לקרוואן ואני שמחתי שיש היום הרבה נסיעה ומעט טיול כי מזג האוויר היה מעונן, מעורפל ומושלג. אבא שהיה נהג הבית, שמח הרבה פחות. את מחיר הנסיעה המאומצת הזו הוא שילם בצוואר תפוס למשך עוד כמה ימי טיול. 

הנסיעה לררוס (Roros) הייתה כבר גבוהה יותר, צפונית יותר ומושלגת יותר. נסענו דרך מעבר הרים (פתוח) בכביש מאד לבן. בדרך עצרנו לטרמפיסט שלא מדבר שום שפה חוץ מ... אחת שלא הבנו. אנחנו לא הבנו אותו, הוא לא הבין אותנו. בפונדק הראשון הורדנו אותו. הנסיעה הייתה קשה. לעיתים אבא היה צריך לנחש איפה נגמר הכביש ואיפה מתחילים השוליים (כשהכול בצבע לבן קשה מאד לנחש). עצרנו לא מעט פעמים בדרך, הילדים שיחקו קצת וחזרו מהר להתחמם (חגיגת שלג 3). שמנו לילדים DVD נייד עם סרטים שהבאנו מהבית. הילדים לא יכלו לראות, הרגישו בחילה. גם משחקי קלפים זכו לאותה תגובה- מכאן, הנסיעות עבורם לא היו עם יתרון של בילוי תוך כדי נסיעה. נסענו 4.5 שעות לא קלות והגענו לררוס. כאן אין שלג, אין גשם ואפילו בהיר. הבדלי מזג האוויר באותו יום, באותה מדינה ואפילו באותה שעה הפתיעו אותנו ועוד יפתיעו בהמשך. 

מצאנו אתר קמפינג בכניסה לעיר עליו היו לנו המלצות, אחרי שבדקנו אתר אחר בתוך העיר במגרש אחורי של מלון כלשהו שלא רצינו לחנות בו. היו מקלחות טובות (קטנות, עץ פיני), מכונת כביסה ומייבש (מקולקל ). בעל הבית הבטיח שיעמיד לנו מייבש כששלו יסתיים (ולא עשה זאת). בבוקר גילינו שחנינו על שפת אתר בנייה או חפירה עם טרקטורים ופועלים, אבל בחושך לא ראינו כלום. 

לקחים וטיפים 

• לא לקחת טרמפיסטים, זה היה חסר אחריות מצידנו.  
• נהיגה במזג אוויר ותנאי כביש שלא רגילים אליהם –אינה פשוטה.  
• ילדים לא תמיד יכולים לראות סרט תוך כדי נסיעה (או לקרוא ספר, לשחק קלפים).  

מעבר לנתוני החניון

 

יום 4 -
התחלנו את הבוקר בהתארגנות, שכן היינו צריכים לחזור לקמפינג לאסוף את כביסתנו המיותמת שנכנסה למייבש רק הבוקר. בחרנו להתחיל את הבוקר בסיור בעיירה החמודה (סיבוב שני, כי גם אמש שוטטנו בה קצת, אבל היה יום ראשון והכל היה סגור). החנינו את הקראוון בחניון צמוד למרכז העיירה והלכנו אותה לאורך ולרוחב. הכנסייה הלותרנית הייתה סגורה (לא יודעת למה). נותר לנו מספיק זמן לקניות, איסוף הכביסה ונסיעה אל מכרה הנחושת (המכרה של אולף, הישן, סגור לגמרי). המכרה נמצא מזרחית לעיר במרחק של כ- 15 ק"מ ויש שילוט לא רע עד אליו. בארוחת הצהרים מול אחד האגמים (לדברי הנוהם שלי "אגם מספר קטלוגי 42.632") אכלנו ריבת פירות יער- להלן "יורבר סילטטה" בנורווגית, בה התאהבנו כולנו וצנצנת ריקה הוחלפה מיד בצנצנת חדשה. צנצנות הריבה היו בערך המגע הכי קרוב שהיה לנו עם פירות היער. למרות הציפייה שלי לטייל ביערות עם סלסלת פירות ולאסוף פטריות, זו לא התממשה. אחרי הביקור במכרה, נסענו לכוון הפיורדים כאשר המגמה הייתה להגיע עד דומבס(Dombås) לפחות הלילה. היות והנסיעה הייתה מהירה וחלקה הגענו עד קיר הטרולים. שקלנו אופציה של נסיעה דרך oppdal על כביש 70 ומשם על 62 ו- 660 אבל ויתרנו (ושמחנו על כך בדיעבד). הלינה הייתה בקמפינג מסודר מאד - Trollveggen Camping - קמפינג אינטימי מאוד, שהוגדר על ידי כולנו כקמפינג הטוב ביותר בכל הטיול. 

טיפים 

• מי שכבר ביקר במכרות אחרים יכול לוותר. במחשבה לאחור, הנסיעה לכאן והביקור היו מיותרים בתוואי הטיול שלנו.  
• יום יכול להיות גשום, מושלג, מעונן, בהיר תוך אותה נסיעה על אותו כביש בהפרשי זמן קצרים ולכן כדאי לנצל את המרווחים הנעימים יותר לטיולי חוץ. כמובן שהדבר תלוי גם בלוח הזמנים ושעות פתיחה של אתרים. 

מעבר לנתוני החניון

 

יום 5 -
כל הלילה רקד לנו טרול על הגג של הקראוון. בבוקר גילינו שאלו היו טיפות גשם וטל שטפטפו מהעץ שחנינו תחתיו, ואף טרול לא ירד מהקיר כדי להציק לנו. קמנו מוקדם (אחריות של אימא) כדי להספיק את דרך הטרולים (Trollstigvegen) ויתר המסלול להיום. בכניסה לדרך הטרולים היה שלט שהדרך סגורה. אבא אמר שבספר כתוב שפתוח עד סוף אוקטובר, ואני אמרתי שגם במכתב שלי ללשכת התיירות המקומית המידע היה דומה. הנוהם אמר "בטח שלט ששכחו פה משנה שעברה" ורק אני התעקשתי, שאם כתוב בנורווגית שסגור, אז הם מתכוונים ברצינות. חיזוק נוסף היה שלא הייתה אף מכונית נראית לעין, עולה או יורדת. ואז הופיעה מכונית קטנה ובה שני גברים בהירים, הם הציצו בשלט, ירדו רגע ונראה כי אינם מקומיים אלא תיירים. הם שברו שיניים באנגלית להסביר לנו שהם מנסים לעלות גבוה יותר ואם יהיה מחסום סגור אז סגור ואם לא- ימשיכו לנסוע. אנחנו ניסינו להבין למה הדרך סגורה והאם אין סיכון בעלייה ואז הבנו מאמירה בין גבר 1 לגבר 2 כי מדובר בזוג טיילים ישראלים. נו, מי יהיה פסיכי לנסוע שם במחצית ספטמבר? רק רועי טרולים או ישראלים. 

נסענו עד למעלה- המחסום היה סגור. החלטנו לחכות קצת כי בשיחת טלפון לשירות המידע הנורווגי (175) הודיעו שתיכף יבוא בודק הדרכים. הוא הגיע עם מפלסת שלג וסיפר כי כמות השלג למעלה לא תאפשר מעבר שעות רבות. צמד הישראלים החליט לחכות שם. אנחנו החלטנו לסגת ולעשות שינוי במסלול ואם נצליח, נגיע לכאן בעיתוי אחר ואם לא, אז לא. ירדנו למטה ופגשנו קראוון חונה. אותתנו לו שאין מה לעלות למעלה. הוא יצא מהקראוון ושוחח איתנו וטוב שאשתו פנתה אליו כי אז הבנו שגם הוא ישראלי. החלפנו כמה טיפים, הוא המתין ואנחנו נסענו משם. מסקנה- כשיש פסיכים בכבישים, בדקו אם הם מחזיקים ספר בעברית. הסיכוי טוב.

 

נסענו לאולסונד (Ålesund), שהייתה מתוכננת ליום הבא. הדרך הייתה יפה ובהירה, העיר זרחה בשמש תרתי משמע. חנינו ליד הנמל ובדקנו שם אפשרות לינה בערב (יש). המקום נראה מאד עגמומי והעדפנו (אני) מקום יותר ציורי, אמרנו שאם משלמים לשירותי קמפינג, שיראה כמו קמפינג ולא כמו חניית משאיות. טיילנו בה לאורך הנמל והבתים היפים ובחרנו את היאכטה בה נפליג (אבא) ואת המעיל הארוך אותו נקנה (אני). העכברון עוד בהלם מתחשיב המחירים של תגיות חלונות הראווה. עלינו לתצפית אקסלה מעל העיר. המראה מרהיב. השעה עדיין הייתה מוקדמת והחלטנו שלא ללון כאן, אלא להמשיך לכוון הפיורדים בחזרה. חזרנו תוך שעה וחצי לוולדל (Valdal) והחלטנו לחפש שם אתר ללינה. בבוקר ננסה לעלות את דרך הטרולים מכיוון זה. תוך כדי חיפוש אתר קמפינג חביב, ראינו את ההפניה לדרך הטרולים. השעה הייתה כבר 18.30, חשיכה לקראת 20.00, ככה היה אתמול. אבא (יותר אמיץ) אומר "בואו ניסע עד שנעצור או יעצרו אותנו ומקסימום נלון לינה יבשה, מי יודע מה יהיה מזג האוויר מחר". אני (יותר פחדנית וגם מפונקת) אומרת: "אפשר לנסות, למרות שנראה לי שהתבהר ואם אפשר הערב בטח מחר יהיה אפשרי ואם לא נתקדם נחזור לכאן ללינה ואם נגיע לצד השני נוכל ללון בקמפינג של אתמול". הילדים התלהבו מהרעיון ללון בקמפינג של אמש ולעלות לדרך הטרולים כעת. אז נסענו ועברנו את כל דרך הטרולים מוולדל לכוון צפון (הפוך מהמסלולים המקובלים בספרים). הילדים חגגו על השלג שהיה בגובה 1.20 ולאורך צידי הכביש פגשנו ציידים. ספטמבר היא עונת הציד הרשמית בנורווגיה. הפולקלור המקומי אומר שמי שרוצה לטייל ביערות בתקופה זו צריך ללבוש בגד אדום כדי שהציידים יזהו אותו. מאותו רגע לא נכנסנו ליערות בשעות אחרי הצהרים כדי שאף צייד לא יתבלבל בינינו לבין מוס מקומי. חזרנו ללון באותו חניון כמו ביום הקודם.

טיפים 

• כשהמחסום סגור- הדרך סגורה לתנועה.  
• אם יש אפשרות לעשות מסלול כעת, לבצע אותו כי מי יודע מה ילד יום.  
• הצטיידו בטלפונים של לשכות תיירות, אתרי מידע – ובאזור הפיורדים קו 175 סייע לנו רבות. 
• דרך הטרולים על הסיבובים שלה מרשימה מאד- לא כדאי לפספס.  
• אל התצפית על אולסונד אפשר להגיע גם עם קרוואן ובוודאי עם מכונית, חבל על הרגלים ל- 440 מדרגות בטיפוס. 

מעבר לנתוני החניון 

 

יום 6 - 
היות ואנחנו צריכים להגיע לעירה וולדל כדי להמשיך ממנה לגיארנגר (Geiranger), הדרך הקצרה ביותר תהיה דרך הטרולים. הילדים שמחים לנסוע אותה שוב. הגענו למחסום (פתוח- הידד, אפשר להמשיך). כשהגענו למעלה אחרי כל הסיבובים בפסגה לפני הירידה לצד הדרומי הבנו שהשלג על הכביש יקשה עלינו את ההתקדמות. רכב חוזר ברוורס, ונורווגי נחמד מסביר שאין יותר מעבר כי רכב עם תייר גרמני נתקע בדרך, טוב, אז חוזרים לאחור. מאידך אין שום אפשרות לראות היכן נגמר הכביש ואיפה מתחילים השוליים או היעדר השוליים. המתבגר הנוהם לובש את כל ציוד החורף האפשרי (טוב שיהיה לו שימוש) ויוצא לכוון את הקראוון בנסיעה לאחור. הוא רץ ככה כ-1 ק"מ עד שמצאנו מקום להסתובב. מתקשרים לטלפון 175 והיא טוענת כי הכביש פתוח לתנועה. אנחנו יורדים שוב את דרך הטרולים לכיוון צפון כדי לחזור על עקבותינו. למי שסופר, זו כבר פעם רביעית שאנחנו נוסעים בדרך זו- פעם ראשונה אתמול בבוקר, ניסיון כושל. פעם שנייה- אתמול לפנות ערב, הצלחה. פעם שלישית- לפני כמה דקות כשעלינו, ועכשיו יורדים אל המחסום הפתוח- פעם רביעית את אותה הדרך. מתחיל לשעמם. כשמגיעים אל המחסום הוא סגור ונעול ("כביש פתוח לתנועה גברת 175?" ). אנחנו מעבר למחסום בצידו הדרומי- תקועים יחד עם הגרמני שהגיע מאי שם, לא יכולים לחזור לנקודת היציאה בגלל המחסום הסגור ולא יכולים להתקדם דרומה בגלל הצטברות השלג על הכביש. אני כבר רואה אותנו לנים חניה יבשה ליד המחסום. השעה כבר צהרי יום. 

 

אנחנו מתקשרים לידידתנו 175 וזו שולחת פקח לפתוח לנו את המחסום שנוכל לצאת מכאן. כשמגיע אדון מפלסת הוא נורא נחמד ומציע לנו לנסוע בעקבותיו, לא לעקוף אותו (מי חושב על זה?) ואכן בפעם החמישית אנו עולים את דרך הטרולים ו... יוצאים מהצד השני, ברוך השם. אנחנו חששנו אתמול שנפספס את דרך הטרולים- אז קיבלנו אותה בלימודים מתוגברים. נוסעים מכאן כבר במסלול המקובל, מעבורת קצרה ונסיעה בדרך הנשרים (Ørneveien) שטופת השמש עד גיארנגר. מוצאים חניון קמפינג ועולים על הספינה לשיט תיירים עד היסלט וחזרה. היינו עייפים כבר, הילדים השתעממו אחרי המפל השלישי או הבקתה החמישית ועוד היינו צריכים לחזור את אותה הדרך חזרה. ניצלנו את החזרה ל"שיחת אמצע טיול"- משוב, הערות ותיקוני התנהגות.

טיפים 

• כשהמחסום פתוח- זה לא אומר שהדרך עבירה. 
• שייט דו צדדי על הפיורד מעיק ומיותר, בוודאי עם ילדי הקוצים בישבן. עדיף למצוא מסלול עם שייט חד כווני, גם אם עלות יותר גבוהה. 

מעבר לנתוני החניון

 

יום 7 -
 נסיעה לכוון תצפית דנסליבה(Dalsnibba) (מושלגת, איזו הפתעה) ומשם לכוון גרוטי(Groti) בדרך שוממת. העכברון אמר "זה הנגב של נורווגיה?" כמובן שלא היה מסומן כי הדרך לא תהיה עבירה בשלב מאוחר שלה, ואחרי שנסענו את רובה חזרנו על עקבותינו לדנסליבה ואל קרחון בריקסדל(Briksdal Glacier ). נוסעים את הדרך הזו כבר בגשם די שוטף, אבל אם הגענו עד לכאן- גשם יעצור אותנו? כמובן שלא. עלינו למעלה, ירדנו "חאפרים" עם קרונית כאשר העגלון הניח עלינו שמיכת גומי נגד הגשם והרטיבות (לא ממש עזר). כאן למדנו את משמעות המושג "אין מזג אוויר שלא מתאים לטיול, אלא יש לבוש שלא מתאים לטיול". היות ודאגנו להצטייד מראש במעילים חסיני גשם ומכנסי סערה, לא ממש נרטבנו, חוץ ממני כי המעיל שרכשנו כנראה לא ידע שהוא אמור למנוע מהגשם לחדור. אגב, הקרחון, כגודל הציפייה כך גודל האכזבה, אבל הייתה חוויה נחמדה מאד, כל הטיול הגשום הזה. 

חזרנו לקראוון, התייבשנו קצת והמשכנו. המשכנו בנסיעה בגשם וערפל וכשחשבנו שלא יכול להיות יותר גרוע מטפטוף, כביש רטוב וערפל, הגיחה מולנו משאית ענק שחייבה אותנו לעשות רוורס משמעותי. המתבגר הנוהם שלנו כבר מתורגל, למרות שישן, ולקריאה "רוורס" קפץ לדום מתוח וכיוון את הקראוון לאחור. כאשר חשבנו שיותר גרוע מזה לא יכול להיות, השמש זרחה מול פרצופנו נטולי משקפי השמש (מי לוקח משקפי שמש לנורווגיה בסתיו?). הגענו ל- Fjærlandכאשר השמש מאירה את דרכנו. מצאנו קמפינג חביב מאוד ליד מוזיאון הקרחונים והתארגנו. לצידנו הייתה מכונית גדולה, והם עסקו בהתקנת אוהל ללינת לילה. זה היה האוהל היחיד כמעט שראינו שלנים בו מטיילים. הרכב המכונית עורר בנו סקרנות שלא נפתרה עד היום- שתי בחורות צעירות, בחור צעיר ואישה מבוגרת. אימא, בת, בן וחברתו? אמא ובנה ושתי טרמפיסטיות חתיכות שאספו בדרך? היה לנו ברור כי המבוגרת שלא עסקה בהתקנת האוהל תישן במכונית- בבוקר התפלאנו לראות אותה יוצאת מהאוהל דווקא. 

טיפים 

• כשקונים ציוד שאמור לשמש אתכם בטיול, בדקו אותו בארץ לפני הנסיעה.  
• גשם לא צריך להרתיע מטיול רגלי אם לבושים נכון.  
• לא חובה לעמוד במשימה ואם רטוב מדי או עייפים יש גם את הקרוניות (450NOKלמשפחה). 

מעבר לנתוני החניון

יום 8 -
התחלנו את הבוקר במוזיאון הקרחונים- אתר מומלץ. גם אינטראקטיבי וגם כי לילדים נמאס כבר לראות עוד "וואו, איזה יופי". משם נסענו לעיירה עצמה- עברנו אותה פעמיים וחיפשנו אותה. קראתי על "עיירת הספרים המשומשים", על רחוב ראשי מלא חנויות במרתפי הבתים. המונח "רחוב ראשי" או "עיירה" כנראה שונה אצלי, כי הרחוב הראשי הוא הכביש הבין עירוני הדליל החוצה את העיירה, עשרות חנויות ספרים אלו כמה פתחי בתים וארגזי ספרים. 
עד היום אני לא בטוחה שהיינו במקום הנכון, למרות שנכנסנו ללשכת התיירות שם (שנמצאת בתוך חנות ספרים אחרת) והבנו ממנה שאנחנו במקום הנכון. משם נסענו ללרדל (Laerdal) דרך כביש מנהרות מעצבן ויקר (160 NOK) ומעבורת קצרה ויקרה (273 NOK) אל מוזיאון סלומון. בילינו פה עם דגיגת סלמון נחמדה לאורך חייה, סרט יפה ומיצגים נחמדים. המשך הדרך היה לכנסיית הלוחות בבורגונד (Borgund) (כרטיס משולב לשני האתרים- 250 NOK למשפחה). היה מרשים, מה עוד שזו הייתה הכנסייה היחידה שחשבנו שנראה (הראשונה בכל אופן בטיול שלנו). המשכנו אל דרך השלגים אחרי שבלשכת התיירות של לרדל אמרו שהיא פתוחה למעבר ולא תהיה לנו בעיה לנסוע. אז נסענו, היא הייתה סגורה. עשינו אחורה פנה ונסענו דרך המנהרה הארוכה בעולם. התרגלנו כבר ל"אחורה פנה". לא מצאנו לינה בקמפינג ראוי ובאחד החיפושים ליד גודוונגן (Gudvangen) מצאנו חורשה על יד נחל וחנינו שם חניה יבשה (לא בחניון מסודר).

טיפים 

·        לא תמיד מה שאומרים בלשכת התיירות נכון.  

·        לא נורא לחנות חניה יבשה, הטרולים לא באים בלילות אפילו ביערות.

                                                   

יום 9 -
 כל הלילה אלוהים שפך עלינו גשם, כמעט 14 שעות של גשם שוטף. חשבתי ש"זהו זה" אבל קמנו לבוקר בהיר והחלטנו לנסוע ברכבת לפלאם (Flåm- Myrdal) (מחיר- 700NOK). הנסיעה לא מרתקת במיוחד, מול כל הנופים שכבר ראינו אין פה ייחוד גדול, המחיר מצד שני בהחלט משמעותי. נסענו לאונדרדל(Underdal). לא מצאנו את כנסיית הלוחות, לא מצאנו בה ייחוד גדול מול כפרים אחרים. נסענו לכוון ווס (Voss). השמים בהירים להפליא. לאורך הדרך ראינו נורווגים עושים רפטינג, צניחה, משחקי כדורגל. טיילנו בווס- נחמדה למדי. חיפשנו את הקמפינג העירוני- לא מצא חן בעינינו והיה מלא מאוד. נסענו לקמפינג נוסף שקלטנו הפניה אליו לפני ווס, למרגלות מפל ענקי. הקמפינג היה פתוח, היו לא מעט נופשים (סופשבוע, והיה איזשהו אירוע בווס או סביבתה רק שלא הצלחתי להבין מה זה- כנראה פעילות ספורטיבית לגברים). אחד מהם הפנה אותנו אל בעלי הקמפינג המתגוררים בסמוך. בחוצפה ישראלית נסענו אל בעל הבית, שילמנו והוא הגיע למצוא לנו חיבור טוב לחשמל (השטח היה במורד גבעה, היה מסובך לחנות ישר). בדיעבד הבנו שהאירוע היה איזשהו כינוס של הומוסקסואלים. עשינו ביקור במפל הסמוך, אם הוא כל כך קרוב וחינם, לא נבקר אותו? 

טיפים 
רכבת פלאם מירדל מיותרת למי שכבר היה בפיורדים, אולי נכונה למי שמתחיל את המסלול בברגן ועולה משם לפיורדים.

 

מעבר לנתוני החניון

 

יום  10 - 
נסיעה לברגן (Bergen). במקור, הביקור בברגן היה אמור להיות יומיים- ראשון ושני. בפועל, אחרי הצהרים של יום זה "ברחנו" מהעיר. כמות הגשם שירדה שם בצירוף הרוחות הקרות הפכה את הטיול בה לבלתי נעים. בשיחה טלפונית עם לשכת התיירות ובדיקת אתרי אינטרנט הבנו כי אמור לרדת גשם עוד יותר חזק למחרת- אז ויתרנו על חלקים ממנה והמשכנו הלאה. ובכל זאת, גם ביום אחד בברגן הספקנו לא מעט. מזל שהיה יום ראשון ועברנו מיעד אחד לשני בקרוואן בתוך העיר. אכזבה נרשמה במחלקת בעלי החיים (להלן עכברון הבית) שחיכה לאקווריום הכי גדול של נורווגיה. צודק. אמנם 3 קומות של מיכלי דגים ויתר חיות ים, אבל שלושה כלבי ים ומספר דומה של פינגווינים לא סיפקו את הסחורה. לפנות ערב החלטנו לוותר על ברגן בצער רב ויגון קודר, לא להגיע לשוק הדגים ולהתקדם הלאה אפילו ללינת לילה.

נסענו על כביש 7 בהתחלת הדרך לאוסלו. התפלאנו מאד על איכותו של הכביש, אם זה הכביש הראשי בין שתי עריה המרכזיות של נורווגיה... מאוחר יותר, כשתהינו על סוגיה זו עם מכרים באוסלו, הם הסבירו כי הנורווגים בכלל טסים בין הערים. צודקים. עצרנו היכן שמצאנו מקום, סטינו מהכביש וחנינו ליד מפרץ סירות לא רחוק מכפר כלשהו. במשך כל הערב הייתה תנועה ברציפים ואנחנו תהינו אם אלו משליכי הגופות אל הים או מבריחי הוויסקי שמסתובבים כאן, אבל הם לא הפריעו לנו ואנחנו לא הטרדנו אותם. (חניה שלא בחניון מסודר)

יום 11 - 
את היום התחלנו עם המשכו של הגשם של אתמול שהלך ונחלש במהירות. באייפיורד (Eidfjord) הצטיידנו לקראת נסיעה לכיוון חוות Kjeåsen- היא לא משהו, אפשר לבקר בתוכה רק בתיאום מראש. הדרך לכאן נורווגית- מפחידה, לאורך 20 ק"מ לערך עם נוף לסביבה. יש לחזור באותה הדרך למטה כמובן. נכנסנו למוזיאון הטבע של השמורה –מאד מוצלח, מזכיר את מוזיאון הקרחונים. המשכנו אל מפלי וורינגפוסן(Vøringfoss). חנינו ליד המלון פוסילי (Fossli) למעלה ולא לפי ההפניה לתיירים. כאן הייתה כבר רוח. הגענו ליילו – הקמפינג הראשון שהיה ברשימות שלנו שהיה ענקי ולא לטעמנו (השיטה –לבדוק את המקלחות, אם הן טובות סביר להניח שגם יתר השירותים כנ"ל). מצאנו קמפינג הרבה יותר קטן ואינטימי על גדות נחל. הקמפינג היחיד בו יש מייבש. הכביסה הייתה בחינם- כמובן שניצלנו זאת לכביסות. הגשם? הפסיק. היה גשם? 

מעבר לנתוני החניון                                            

 

יום 12 -
הבוקר התחיל בהיר מאד. נסענו בקרוואן לכנסיית הלוחות של טרופו (Torpo), רק סיור מבחוץ. נסענו לכנסיית הלוחות המאד מרשימה של גול (שחזור, אבל ממש שווה). מכאן נסענו לפארק הדובים ב- FLA, פארק לא גדול עם מוסים ודובים, אפשר לקחת חלק בתהליך ההאכלה שלהם. המוסית התאהבה בעכברון הבית שלנו והיה קשה להפריד ביניהם. מזג האוויר מעולה. המשכנו לכוון אגם טין (Tinn). ה- GPS מצא לנו כל מיני קיצורי דרך ו"כבישי אגרה" שהדהימו אותנו. כאן משלמים עבור כבישים מצו`קמקים כדי לאפשר לממשלה לבנות בעתיד כבישים טובים יותר, אז תרמנו את חלקנו להתפתחות התחבורה הנורווגית. טיילנו לאורך אגם טין, מצאנו לא מעט קמפינגים, אבל החלטנו להתקדם לכוון רייקון 
(Rjukan) כדי להיות מחר על הבוקר בפתיחה של מפעל המים הכבדים. טעות גדולה. בהמשך לא היה שום אתר קמפינג פתוח, עלינו וירדנו בהרים סביב העיר (מרשים ומזג האוויר מעולה) ומצאנו חניה במגרש חניה ליד רכבל המוביל לאתרי סקי. (חניה שלא בחניון מסודר).

טיפ 

• כשיש ילדים חובבי חיות, גם שלושה דובים וחצי הם "גן חיות" עבורם- שווה את הביקור. 

יום 13 - ביקור מרתק במפעל המים הכבדים בוורמוק(vemork). למדנו על נורווגיה במלחמת העולם השנייה. מזלם של הילדים שאמא שלהם הסבירה להם קודם, כך שהסרט והמיצגים נפלו על רקע מוקדם יותר. אחר כך ביקרנו בעיירות סמוכות, נסענו דרך אגם טין, כמה יערות נטולי שם, נחלים ומפלים. פגשנו זוג קשישים שמתגוררים בכפר שאליו לא מגיעה השמש ולכן יוצאים לטייל ליד האגם כדי להרוויח קצת ימי שמש. בלילה הגענו לאוסלו.

טיפים 

• כדאי בכל תכנון מסלול להשאיר מרחב זמן פנוי ואופציה לשינוי לפי מזג האוויר- ויתרנו על עיר המכרות קרונברג, כי הרגשנו שמעדיפים לטייל יותר ב"חוץ" בשמש המופלאה. 
• אם מחפשים לינה זולה באוסלו האפשרות ללון בבקתה בקמפינג, טובה מאד. 
• קמפינג באוסלו יקר משמעותית מיתר נורווגיה, אבל גם לנו מותר להתפנק לפעמים בקמפינג טוב יותר. 
• הכניסה לאוסלו דרך האוטוסטראדה היא בתשלום- 20 NOK, שווה לראות אם דרך חלופית יכולה להתאים לכם.  

מעבר לנתוני החניון

 

ימים 14-18 - אוסלו והסביבה

את היום הראשון בעיר ניצלנו לאתרי מרכז העיר והשתמשנו להפליא בשמש הנהדרת שזרחה עלינו. אתרים מומלצים – המדרחוב קרל יוהנס לכל אורכו, ארמון המלך מבחוץ, גני המלך גם מבחוץ. החלפת המשמרות- אפשר לדלג, לא רציני, בית העירייה- אפשר גם לראות בפנים אם מגיעים בעיתוי הנכון, אבל לא חובה. 

מוזיאון פרס נובל- מומלץ בחום רב רב (עוד פעם רב?), מוצלח ומתאים לכל גיל. למזלנו, נתקלנו בתערוכת רחוב מרשימה של צילומי טבע בסמוך לבית העירייה, ועוד יותר למזלנו נתקלנו ביריד הכרוב, חוויה חד פעמית, לשבת באוהל ענקי עם תוכנית בידור מקומית וטבח מבוגר עם מצנפת ששואל אותנו בעברית צחה "עוד תפוח אדמה?" 

ביקור במצודה כמובן, תצפית אל העיר, ובילוי באקר בריגה- מרכז הקניות שם יפה, מרשים ויקר להפליא גם עבור הנורווגים (הרצלייה פיתוח שלהם). 

את היום השני בעיר ניצלנו לכל המוזיאונים האפשריים בחצי האי ביגדווי, מומלצים כולם, אם כי חוזרים מיום כזה נטולי רגליים וסבלנות לראות עוד מוזיאון אחד. המוזיאון הפתוח גוזל כמה שעות, יתר המוזיאונים יותר קצרים בזמן הביקור. למרבית הפתעתי החגיגה הייתה רבתי, הילדים לא רצו לעזוב את המוזיאונים, אני הייתי מזמן מוכנה לקחת פסק זמן והם התעקשו על כל אוניה, סיפון או דוב קוטב מפוחלץ.

טיפ- סעו בין המוזיאונים (2 מקבצים שונים) באוטובוס המקומי (או סירה). המרחק בהליכה- כ- 20 דקות מיותרות לרגליים עייפות. 

היום השלישי בעיר היה מעונן, מטופטף לסירוגין והתחרטנו שלא "שמרנו" את אי המוזיאונים עבורו. עשינו שינוי בתוכניות שהיו וניצלנו את שעות השמש לפארק ויגלנד (אתר חובה, האיש שלי מוכן היה לבנות שם את בית חלומותיו)-  אין ספור פסלים בכל צורות ההוויה האנושית. העכברון כיסה את עיניו בכל פעם שראה עירום, משמע את רוב הפארק הלך יד ביד ובעיניים מכוסות. 

אחרי הפארק החלטנו לחזור לתחנה המרכזית (כל מיני סידורים שהיו לנו שם) ושאלנו את הפקידה בלשכת התיירות איך מגיעים למוזיאון מונק בדרך הכי קצרה. היא הסבירה נכון וברור, אבל שכחה לציין כי המוזיאון בדיוק היה סגור לרגל שיפוצים. היה מאכזב ומתסכל (נמצא אי שם) ולכן פיצינו את עצמנו בגן הבוטני הסמוך ובמוזיאון הטבע הקרוב. המשכנו אל מוזיאון המדע-הטכנולוגיה (המלצה של מקומית) שנמצא מעבר להרי החושך בערך, בפרבר של העיר- אבל אחרי שמתגברים על משוכת ההגעה המסורבלת, המוזיאון מוצלח מאד לכל גיל, עשיר במוצגים ועם אולמות הפעלה ומשחקים (מגיל 8-80).

היום הרביעי הוקדש לפארק שעשועים טוב ליד העיר. השמיים היו בעזרתנו ולמעט זרזוף קל בשעת היציאה מהפארק לא הורגשה רטיבות חוץ מזו הנובעת ממגלשות המים. ביקור בפארק שעשועים בתקופה "מחוץ לעונה" מחייב בדיקת שעות וימים, אבל הצלחנו לשלב אותו בסוף שבוע והוא היווה סיום מוצלח לביקור בעיר. 

יום אחרון- החזרת הקראוון - הספקנו עוד לטייל במגלשת הסקי והשתמשנו (הילדים השתמשו, אנחנו שתינו קפה) בסימולטור ובמקלות הליכה מקומיים. בהתאם להפחדות מכל הסוגים, דאגנו שימצאו ליקויים. ניקינו את הקראוון ניקיון פסח של עקרת בית מחמירה במיוחד (בדיעבד היה מיותר), בתחנת דלק השתמשנו בשואב אבק (יש תחנות שהשואב עם תשלום, בזו שליד חניון הקמפינג המצוין למעלה באוסלו, השימוש חינם ויש 2 מכשירים). שואב האבק המצאת המאה- גם איפשר לנו לכווץ בשקיות הכווץ את כלי המיטה, מעילים ויתר ציוד חורפי שהבאנו איתנו וגם ניקה את שטיחי המכונית ויתר פינות להפליא.

בתחנת ההשכרה באוסלו חיכה לנו פקיד שהגיע במיוחד מפינלנד, אדיב מאד. עשה בדיקה מסביב לקראוון- בתוכו ומצא שמשה אחורית סדוקה. כמובן שאת השמשות לא צילמנו בהשכרת הקראוון אלא רק את הרכב (מכל הזויות הפוטוגניות האפשריות) – דין ודברים קצר ביני ובין בן זוגי הביא למסקנה שיתכן שהשמשה שלנו פגשה ענף של עץ כשלא הרגשנו בכך, אם כי הסבירות נמוכה, וטוב שעשינו את הביטוח המקיף ביותר. מאידך, הבעתי את הפקפוק בפני הפקיד המקומי. הוא בדק את תיק ההשכרה של הלקוח הקודם ואכן היה מסומן שם באדום וגדול שריטה בשמשה. ניצלנו מהאחריות לכך. הקראוון תקין, לא נעשה מסדר המפקד לניקיון אלא רק באמת הסתכלות כללית. שילמנו עבור שימוש בבלון גז 1, חשבנו שנצטרך יותר מ-2. ידענו שנבשל הרבה, שנחמם הרבה – המציאות- 18 יום, כולל חניות יבשות, כולל חימום כל לילה וגם לעיתים בהפסקות ביום כאשר היה קר מאד, ועדיין אנחנו בבלון הגז הראשון. הוצאנו שטר של 50 € ושלום. הוא הסיע אותנו לשדה התעופה והגענו בזמן לטיסה שאפילו לא התעכבה לאמסטרדם וממנה לארץ.

טיפים של לפני:
-להזמין מראש, הרבה מראש את הקראוון- יש חסכון במחיר (תקף גם לטיסות).
-להכין רשימה מסודרת של "מה לבדוק בקרוון"
-לקרוא ולשמוע מניסיונם של אחרים- לקחנו צינור גומי (שלא היינו צריכים) ועוד ציוד מטבח (מיותר, היה מאובזר עד מסננת החסה וכותש השום). הזמנו גריל (חזר חדש
-לנקודת ההשכרה, אין סיכוי בסתיו לעשות על האש ואם רוצים מאד אפשר לקנות שם גרילים חד פעמיים). נסענו עם קצת ציוד מיותר, והרבה ציוד נדרש.
-להכין רשימות ציוד, לבדוק שיש לכם, למדוד בגדי חורף (נדרשים).
-לא לחשוש ממשקל עודף- בהלוך נתב"ג גמישים מאד (עודף של 30 ק"ג משפחתי) ובחזרה מקפידים, אבל ממילא החלק הארי יעלם ביערות המושלגים.
-לכווץ ציוד רך (מעילים, כלי מיטה, מגבות) בשקיות כווץ עם שואב אבק.
-לקחת מהארץ מה שאפשר ולהשתדל לקנות שם כמה שפחות (למעשה, לצרכי הקראוון קנינו רק בורג לארון המטבח שהשתחרר מצירו, כל היתר היה עימנו, כולל כלי עבודה, לדרמן וחבריו)
-להביא אוכל- לא המלצה חד משמעית. נסחבנו מהארץ עם מזון יבש (פסטה, קוסקוס, שקדי מרק) שלא בטוח שהיינו צריכים להביא (יש אוכל בנורווגיה), מאידך חסך לנו כלכלית את השבוע הראשון וחלקו עד היום האחרון (שוקולית). אם מביאים מהארץ, לדאוג לשקיות ריץ` רץ` ולאטום במידת האפשר.
-לקנות מפות ולסמן נקודות עיקריות על המפה. יש גם בנורווגיה מפות, אבל לפחות לחלק הראשון של הדרך שתהיה לכם מפה מראש (ואז לחפש את "דרום נורווגיה" בכל החנויות ולגלות שבכלל בנורווגיה המפה אזלה שאין מה לדבר על הארץ).
GPS- טוב כאביזר נוסף ואינו מחליף מפה! להתקין את המפות ולנסות את התוכנה שרכשתם (השתמשנו גם ב- I GOוגם בטם טם). שימו לב!!! איות השמות בנורווגית מכיל אותיות שאינן מוכרות לתוכנות אלו ויש מקומות שהתוכנה לא מצליחה להתקין בגלל האותיות המשונות. מה שעשינו- הזנו את העיר הקרובה שיש בה אותיות לטיניות רגילות. 
-תכנון הטיול לכתוב את השמות בנורווגית, לעיתים קרובות אין שום דמיון פונטי בין מה שמופיע בספרי הטיולים בעברית לבין ההגייה הנורווגית –וכדי לשאול את האיש בפינת הרחוב איך מגיעים ל... כדאי להראות לו את המילה כתובה.
-השיקול אם לשכור את הקראוון לכל התקופה או ללון באוסלו במסגרת אחרת- ממליצה להעדיף השכרה לכל התקופה ולא להיטרטר עם החפצים למלון או דירה, גם אם בימים אלו הקראוון נייח ומשמש בעיקר בתור "בית".

 

 

לקחים וטיפים של במהלך הטיול :

• כשטסים עם ילדים טיסות ארוכות, לבדוק שיש סרטים או מערכות שמע בטיסה.

• לארוז חכם את הציוד כדי לפרוק חכם לארונות.

• הלינה מעל תא הנהג לטעמנו פחות נוחה מהלינה באחורי הקרוון.

• מחוץ לעונה מיותר לקחת את הגריל /שולחן/סככה כי השימוש בהם בערב אינו ריאלי (מזל שלא לקחנו).

• נוח מאד להשתמש בקרוון שבו יש מיטה סטטית ואין צורך להפוך שולחן למיטה.

• מחוץ לעונה לוודא כי אתרי הקמפינג פתוחים או להיות מוכנים ללינה יבשה במקום.

• כשמזג האוויר יפה רצוי לעשות בו שימוש אפקטיבי לאתרים פתוחים. 

• לא כל פסטיבל הוא באמת אירועי המוני. 

• גם אתרי מידע מטעים או טועים באשר לשעות וימי פתיחה.

• לא לקחת טרמפיסטים, זה היה חסר אחריות מצידנו. 

• נהיגה במזג אוויר ותנאי כביש שלא רגילים אליהם –אינה פשוטה. 

• ילדים לא תמיד יכולים לראות סרט תוך כדי נסיעה (או לקרוא ספר, לשחק קלפים).  

• מי שכבר ביקר במכרות אחרים יכול לוותר. במחשבה לאחור, הנסיעה לכאן והביקור היו מיותרים בתוואי הטיול שלנו. 

• יום יכול להיות גשום, מושלג, מעונן, בהיר תוך אותה נסיעה על אותו כביש בהפרשי זמן קצרים ולכן כדאי לנצל את המרווחים הנעימים יותר לטיולי חוץ. כמובן שהדבר תלוי גם בלוח הזמנים ושעות פתיחה של אתרים.

• כשהמחסום סגור- הדרך סגורה לתנועה. 

• אם יש אפשרות לעשות מסלול כעת, לבצע אותו כי מי יודע מה ילד יום. 

• הצטיידו בטלפונים של לשכות תיירות, אתרי מידע – ובאזור הפיורדים קו 175 סייע לנו רבות.

• דרך הטרולים על הסיבובים שלה מרשימה מאד- לא כדאי לפספס. 

• אל התצפית על אולסונד אפשר להגיע גם עם קרוואן ובוודאי עם מכונית, חבל על הרגלים ל- 440 מדרגות בטיפוס. 

• שהמחסום פתוח- זה לא אומר שהדרך עבירה.

• שייט דו צדדי על הפיורד מעיק ומיותר, בוודאי עם ילדי הקוצים בישבן. עדיף למצוא מסלול עם שייט חד כווני, גם אם עלות יותר גבוהה.

• כשקונים ציוד שאמור לשמש אתכם בטיול, בדקו אותו בארץ לפני הנסיעה. 

• גשם לא צריך להרתיע מטיול רגלי אם לבושים נכון. 

• לא חובה לעמוד במשימה ואם רטוב מדי או עייפים יש גם את הקרוניות (450NOK למשפחה).

• לא תמיד מה שאומרים בלשכת התיירות נכון.  

• לא נורא לחנות חניה יבשה, הטרולים לא באים בלילות אפילו ביערות.

• כשיש ילדים חובבי חיות, גם שלושה דובים וחצי הם "גן חיות" עבורם- שווה את הביקור.

• כדאי בכל תכנון מסלול להשאיר מרחב זמן פנוי ואופציה לשינוי לפי מזג האוויר- ויתרנו על עיר המכרות קרונברג, כי הרגשנו שמעדיפים לטייל יותר ב"חוץ" בשמש המופלאה.

• אם מחפשים לינה זולה באוסלו האפשרות ללון בבקתה בקמפינג, טובה מאד.

• קמפינג באוסלו יקר משמעותית מיתר נורווגיה, אבל גם לנו מותר להתפנק לפעמים בקמפינג טוב יותר.

• הכניסה לאוסלו דרך האוטוסטראדה היא בתשלום- 20 NOK, שווה לראות אם דרך חלופית יכולה להתאים לכם. 

 

טיפים של "אחרי"

·        כמה זה עולה לנו? תחשיב כללי שלי מעיד על עלות של כ- 37.000 שקל הכוללת: 

·        השכרת הקראוון במועד מוקדם- קרוון דגם "גדול" ל- 6 נפשות למרות שהיינו "רק 4" ממליצה מאד לא להתפשר בנושא זה (כ-15.000 ₪ ל- 4 נפשות). 

·        טיסות דרך אמסטרדם לאוסלו, בחברת KLM היו הזמינות ביותר לתאריכים שרצינו (כ- 10.000 ₪ ל- 4 נפשות). 

·        מעבורות, כבישי אגרה, דלק (סולר ויקר בגלל הצריכה הרבה). 

·        אתרי קמפינג – עלות של כ- 190NOK + כ- 40NOK למקלחות. 

·        מכונת כביסה+ מייבש- כ- 60NOK (מראש העדפנו לקחת פחות בגדים ולכבס במידת הצורך).

·        כלכלה- רק על בסיס סופרמרקטים ברשתות הגדולות, עלות יומית- כ- 200-300 NOK. לא אכלנו במסעדה אף פעם. 

·        כרטיס עיר אוסלו נוח ומשתלם כלכלית למי ששוהה בה מספר ימים 

 

 

האם לנסוע בסתיו לנורבגיה?

מזג האוויר השתנה כל הזמן משלג קל לשלג לא כל כך קל ולשלג כבד, משמש נהדרת לגשם זרזיפי ועוד פעם שמש. מדהים איך תוך שעה מתהפכים השמיים. בכללי, מתוך 18 ימי טיול בפועל, רק יום אחד לא התבצע בגלל גשם משמעותי (ורוח קרה) שהפריע לנו. הטמפרטורות נעו בין 5-20 מעלות בשעות היום, ובלילה בין סביבות ה- 0 לסביבות ה- 5, אבל לא ממש הזיז לנו, בשעות אלו היינו ספונים בקרוון החמים והמחומם. צריך לדעת שטיול סתיו אינו דומה לטיול קיץ, לכל אחד היתרונות והחסרונות שלו.