רחל וצפריר ישי קיץ 2013

בקיץ 2013 יצאנו ל- 45 יום טיול ועבודה בקרוואן. התחלנו ביולי בחמסינים בלתי נסבלים שלא מצאנו את מקומנו מרוב חום וחוסר במיזוג וסיימנו בספטמבר שכבר ממש התחיל להיות קריר ואפילו מאד גשום.

חילקנו את הטיול לארבעה מקטעים לנוחיותו של המתעניין. החלק הראשון הימים שלפני הקבוצות בטיול לדרום בוואריה וקצה הדרך הרומנטית, החלק השני מה עשינו בשני הקבוצות של הטיולים שלנו, ובשלישי טיול לאוזר הארדנים הגרמניים עד דיסלדוף וברביעי מדיסלדוף עד מינכן בחזרה וצפון הדרך הרומנטית.

כרגל כללנו המלצות על לינות וחניונים וכן מיידע מפורט על עלויות שונות ואתרים מעניים לביקור

רחל וצפריר ישי

להורדת קובץ של החלק הראשון כולל תמונות

להורדת קובץ של החלק הרביעי כולל תמונות

יום 1 – יום ראשון – 21.07.13 – מחדרה למינכן

אחרי כמה שעות של עבודה בבוקר (כרגיל אצלנו) יצאנו בנסיעה לשדה התעופה, עשינו צק אין לטיסה של לופטהנזה לברלין והמשך בטיסה נוספת למינכן. עלינו לטיסה עם מקומות שמורים לנו בשורה 22 מעבר ואמצא (אולי לא ידביקו שלישי) שהעלינו הסתבר שכן הצמידו אבל הוא הסכים לעבור לחלון, אחרי כמה דקות התברר לדיילת כי לידנו יושבים שלושה ילדים לבד ודרשו מההרים לשבת לידם וביקשו אותנו להחליף כך מצאנו עצמנו יושבים ברווחה גדולה שורת האקזיט עד ברלין.

בנחיתה בברלין יצאנו ושאלנו איפה נמצא אזור "נוסעים בטרנזיט" ושוטר במעבר דרכונים כמעט נפל מצחוק והסביר שהשדה כל כך קטן שאין.

אז יצאנו והלכנו לכניסה לטיסה שם חיכו עד שפתחו את הטרמינל שלנו ואחרי שעה של טיסה הגענו למינכן ויחד איתנו (טפו טפו טפו) שתי המזוודות שלנו. עלינו על אוטובוס בשדה למלון שעשה העברה למלון והינו צריכים לשלם לו 10 יורו לזוג אבל הנהג (ששאל אותי אחרי שראה אותנו עולים לאוטובוס "ארביק" ובלי לחשוב עניתי לו "לא" בערבית) פשוט רשם שמות ולא לקח כסף.

קיבלנו את החדר במלון וירדנו לארוחת ערב היה מזנון פתוח שהיה לא רע בכלל אפילו טוב חוץ מלהקות הזבובים שהציפו את חדר האוכל. אחרי האוכל עלינו לחדר ונרדמנו מעייפות מייד.

עלות לינה – חדר עם חצי פנסיון במלון ליד השדה לזוג 95 יורו.

בבוקר קמנו בשעה תשע וחצי וירדנו לארוחת בוקר מזנון עשיר ומלא וטעים, אפשר היה לחשוב שזה ארוחת בוקר ישראלית (חוץ מירקות שלא היה אפילו בקישוטים). בשעה 11:00 נסענו במונית לתחנת ההשכרה שם המתין לנו הקרוואן שלנו ומסביב בתחנה מלא משפחות של ישראלים חלק מחזירים קרוואנים ומתווכחים בצעקות עם העובדים של התחנה על נזקים וחלק בודקים ומצלמים ללא שום טעם מכל זווית את הקרוואן שמקבלים.

אחרי כמה זמן שאנחנו מתארגנים על הקרוואן שלנו נכנס אמבולנס לתחנה, אישה מרגישה לא טוב (בטח קיבלה חשבון על נזקים) אבל היא מתאוששת מהר והאמבולנס עוזב, אנחנו ממשיכים לארגן את הקרוואן במשך כארבע שעות מפרקים את המחסן שלנו ומעמיסים את הציוד על הקרוואן ואת המזוודות מהארץ סוגרים את מה שנשאר במחסן, אומרים שלום במשרד למעלה ואז יוצאים לדרך. אבל מרטין העובד של התחנה עוצר אותנו כי ששכחנו לחתום על החוזה. סוגרים את כל המנהלה וסוף סוף יוצאים מהתחנה ונוסעים לסופר קאופלנד הסמוך לאכול משהוא ולקנות קוקה קולה ואז עוברים להשלמת קניות בסופר אלדי הצמוד, שם מסתבר לנו שיש שינויים ומהשנה כבר יש קוקה קולה באלדי וכמובן יותר זול ממה ששילמנו, אנחנו משלימים קניות וחוזרים לקרוואן.
אחרי הקניות אנחנו מתקשרים לחניון על אגם רייגסי בשם Campsite Brugger am Riegsee יש מקום אומרת לנו האישה בחניון בטלפון וכן אני פה עד 21:00 ובודקת אם יש לנו קרוואן נגרר או אחוד מוטורהום, לפני סוף השיחה היא אומרת לנו אבל אם תבואו אחרי זה יש מקום למוטורהום סמוך לכניסה לחניון עם חשמל.

אנחנו מגיעים בזמן והיא עדיין במשרד ואומרת לנו שיש שתי חלופות אחת בחוץ בעלות של 15 יורו עם חשמל או 24 יורו בפנים בעמדה מסודרת ותוספת על החשמל, תוך כדי הליכה לעמדה אנחנו מדברים אני מציג עצמי ואנחנו יוצרים קשר טוב היא אומרת כנסו פנימה ושלמו רק 22 יורו כולל חשמל ואנחנו כמובן נכנסים.

מתארגנים על הקרוואן ומארגנים בלילה, כי כבר מאוחר, ארוחה חלבית עם גלידה לקינוח, אחרי זה יורדים לחלץ עצמות ברגל על שפת האגם עם ירח מלא מעליו ומצלמים כמה תמונות וחוזרים לקרוואן ונשפכים לישון.

עלות לינה – משטח ישר קרוב לאגם, מפתח למקלחות, קרוב למקלחות, החניון כולל מקלחות מים חמים חופשי (ברמה מאד גבוהה עם תא מרווח כולל כיור אישי) יש גם תאים להורה וילד וחשמל – 22.00 יורו מחיר מיוחד במקום 26 יורו בדרך כלל.

עלות אחרות – קניות מסופר של אוכל כ- 70 יורו, ארוחה קלה עם קפה ועוגה 14 יורו

יום 3 – יום שלישי – 23.07.12 – אגם רייגסי - אימסט (אוסטריה)

בבוקר קמנו בשקט מדהים בחניון מלא אנשים שכאילו ממש לא נמצאים שם בלי צעקות ילדים ובלי כעס של מבוגרים פשוט שקט מהנה. אנחנו חונים בחניה כאשר בחוץ מולנו אגם מדהים מוקף בהרים, התפצלנו לשניים היא למים לשחות באגם ואני לישון. אחר כך קמתי והצטרפתי להיות ביחד במים, מים לא קרים החוף מדהים עם דשא. אפשר לשחות למשטח צף באגם או סתם לרבוץ בכיף בצל על הדשא לשבת או לשכב וליהנות מהשקט בחניון.בשעה הזאת החוף עדיין לא מלא אנשים.

לקראת צהריים חזרנו לקרוואן וארגנו ארוחת בוקר מאוחרת ואחריה ארגנו את הקרוואן ליציאה והלכנו למקלחת במתקן המצוין של החניון ברמה ממש גבוהה וכמובן נקי.

בשעה 13:00 יצאנו מהחניון בנסיעה דרומה לעיירה גרמיש Garmisch-Partenkirchen

, בדרך עצרנו בעמק בנקודה שכל ההרים מקיפים אותך תמונה פשוט מרהיבה.
הגענו לעיירה גרמיש וחנינו בתחנת הרכבת ושילמנו חניה ויצאנו ברגל ברחובות של העיירה עד למרכז המידע לתיירים. בגרמיש עולים (אנחנו לא בגלל שהיה כבר מאוחר) על רכבת המטפסת לפסגה הגבוהה ב

גרמניה הצוגשפיצה, שם על הפסגה עושים טיול ברגל, אחר כך עולים ברכבל סקי לפסגה הגבוהה ששם יש קרחון עד, כל השנה, ומרפסת תצפית ומוזיאון עם קירות שקופים הכניסה למוזיאון היא בחינם. משם יורדים ברכבל עד לעיירה אייבסי Eibsee ומשם ברכבת חזרה לעיירה גרמיש, כל זה מההסבר של הפקידה במרכז המידע שהסבירה לי שהיום כבר מאוחר מידי שעדיף לי להתחיל למחרת בבוקר את המסלול, היא גם סיפרה לי שיש חניה בחינם, גם לקרוואנים, ליד מרכז ההחלקה על הקרח והסופרמרקט לידל שנמצאים ליד תחנת הרכבת המיוחדת שעולה לצוגשפיצה.
מכיוון שהיה פתוח בעיירה רק חניון אוטומטי שנמצא בתוך העיירה והחניון הקרוב לעיירה המסודר בשם קמפינג גרנאו Campingplatz Grainau רק נפתח לפני כמה ימים ולא היה ממש מאורגן עדיין החלטנו להמשיך בנסיעה לאוסטריה ולישון בחניון בעיירה לרמוס Lermoos. נסענו עד לעיירה לרמוס באוסטריה תוך כדי שאנחנו עוקפים את הצוגשפיצה וצופים על הרכבלים והנוף ההררי עם האגמים. בדרך עצרנו לתצפית מאוסטריה על אגם ועל הצוק שם ניגשו אלינו זוג רוכבי אופניים שנגמר להם הכוח בעליה התלולה וביקשו טרמפ להם ולאופניים שלצערנו לא יכולנו לעזור להם אך אחרי שהתחלנו לנסוע התברר שהעלייה נגמרת אחרי כמאתיים מטר בעיקול דרך שהם לא ידעו  על זה ולא ראו את זה מהתצפית ומשם הכול ירידה קלה. לאחר הירידה כשהגענו ל- לרמוס התחיל לרדת גשם אז החלטנו שעדיף להמשיך לנסוע לעמק עד לעיירה אימסט Imst לחניון Campingpark Imst West מאשר להישאר בהרים בגשם, שהגענו חצינו את אימסט ולפי השילוט נסענו לחניון, גילינו חניון קטן ונחמד עם צוות חביב דובר אנגלית ולאחר שהצגנו עצמנו מצא לנו מקום בחניון ליד מתקן השירותים והכלים שהוא מתקן חדש דנדש מהשנה ברמה מעולה.

בחניון הפסיק הגשם אבל רוח ממשיכה לנשוב וקר אז הידקתי את הגגון עם חבלים ויתדות והכנתי ארוחת ערב: מרק ירקות (היא צחקה עלי שבשיא החום קניתי ירקות למרק אבל בקרירות הוא התקבל השמחה) פסטה ממולאת בגבינת ריקוטה שהכנתי לזה רוטב עם יין, יוגורט ובזיליקום כתוספת לנקניקיות.

אחרי האוכל ורחיצת כלים ובחניון כבר שקט כולם ישנים ישבתי קצת לכתוב אחרי זה ספר לקרוא ויאללה לישון מחר יום ארוך.

אבל רגע לפני שנרדמים מתחיל שוב גשם ואני יוצא לחזק ולכוון את הגגון ולבדוק שיש מרזב ואז הולך לישון.

עלות לינה – משטח ישר דשא בינוני, מתקן מעולה לשירותים מקלחת פחות טוב, אינטרנט בתשלום, כולל מקלחות, מים חמים חופשי וחשמל – 25.00 יורו

עלות אחרות– חניה 3.5 יורו בגרמיש, קצת קניות בסופר בלרמוס לערב

יום 4 – יום רביעי  – 24.07.13 – אימסט – פיס - מינכן

בבוקר קמנו ליום מעונן ולאחר ארוחת בוקר ומקלחת מצוינת בחניון אנחנו יוצאים בנסיעה קצרה למגלשות הרים הרודלבאן המפורסמות של אימסט בהוך הימסט - HOCH IMST, את הנסיעה מתחילים בטיפוס ממרכז העיירה עד לאתר בראש ההר, מגרשי חניה גדולים ואפילו מצאנו חניה לקרוואן בצל כי היום התחיל להתבהר והשמש יצאה. אחי החניה אנחנו הולכים למתקן עצמו שזה רודלבאן חדיש וארוך של כ- 3.5 קילומטר (לא בשבילי הפחדן) ובתחנה למטה של הרכבל ישנם מגוון של מתקנים לילדים כולל אופני שטח קטנים וכן קבלת הזמנות במרכז הספורט לכל אפשרויות הספורט שטח מקיאקים, שייט משפחתי, טרקטורונים, סגאיי ועוד, לאחר הסיור אנחנו חוזרים לקרוואן במגרש החניה, בדרך רואים שורת דגלים של איזה כנס ובניהם דגל ישראל מה שגורם לתמונה מיידית עם ההישג הזה. ומשם עם הקרוואן מתחילים בירידה בכביש הצר חזרה לעיירה אימסט.

משם אנחנו ממשיכים בנסיעה לכיוון הכביש המהיר ועוצרים בדרך בתחנת דלק וקונים מדבקה של אגרת כבישים מהירים ל- 10 ימים אחרי שמסתבר שוב את חוסר ההיגיון האוסטרי שמשתלם לרכוש לחודש שתי פעמים 10 ימים מאשר אגרה חודשית, אנחנו ממשיכים ויורדים לכביש המהיר המוביל לכיוון אגם בודן ויורדים ביציאה לכיוון העיירה פיס שם עוברים לכביש אחר למנהרה ארוכה ויוצאים בעמק צר ומדהים בכביש שסופו על פי השילוט בסנט מוריץ אשר בשוויץ.

אחרי כמה קילומטר פונים לכיוון מעלה לעיירה פיס ומתחילים לטפס כ- 10 ק"ע לגובה שכל העולם מונח למרגלותיך בשביל מדהים עם פיתולים אשר מביאים אותך לאחת מהפסגות הגבוהות באיזור ומרחור כבר רואים את ההר המכוסה ברכבלים מסוגים וצבעים שונים. מגיעים לכפר ופונים לאתר הרכבלים בכניסה שלישית בכפר מול בית המרקחת, לאחר שמחנים את הקרוואן אנחנו מתארגנים להליכה רגלית והולכים לקופת המתקן - פארק המעופפים פיס. לאחר בירורים ותיאומים לקבוצות שיהיה בחודש הקרוב אנחנו לוקחים כרטיס לעליה ברכבל וירידה ברגל ללא ירידה במגלשת ההרים הרודלבאן הארוך של פיס. הרכבל מעלה אותנו לראש ההר שם יש מתקנים שונים: מתקן קפיצה למזרון ענק, מתקני מעופפים בין שני הרכסים, מתקני סיבוב ענקיים לגדולים ומגלשות אבובים לקטנים על שלג וגם על פלסטיק מיוחד, בית קפה ומסעדה ענקית ועוד מתקני שיווי משקל ומכוניות מתנגשות ונדנדות וקרוסלות לקטנים. רוב האנשים עולים ברכבל ויורדים ברודלבאן הארוך ואנחנו, מכיוון שזו אחת החלופות שהצענו לקבוצות שלנו, בחרנו לרדת ברגל בדרך שמתפתלת לאורך הרודלבאן.

יצאנו לדרך לאורך המסילה ואחרי כמה מאות מטרים הדרך פונה לתוך יער ובדרך הולכים קטע יער שבו דמויות של מכשפות ודרקונים שנושפים עליך כאשר אתה עובר לידים, ילדה קטנה עם אבא שלה ממש נתקעה מפחד במסלול וגרמה לכל ההולכים לחייך מאזן לאוזן. כאשר יוצאים מהיער מגיעים מחדש לשביל המלווה את המסילה ואנחנו ממשיכים ויורדים בשיפוע חד בשביל למטה, בדרך אנחנו עוזבים את השביל ויורדים דרך משטחי הדשא כדי להקל על הרגליים ולחסוך קצת זמן. סה"כ לוקח כשעה ירידה. ואמצא הדרך אנחנו פוגשים משפחה, יהודית כמובן, אשר מטפסת במרץ במעלה  ההר ואחרי שתי דקות שיחה שאני מתחיל ושואל אם הם יודעים מה מצפה להם בהמשך, מסתבר שהבעל במקור מאוסטריה והם רגילים ללכת ולטפס ואף צוחקים עלינו שעלינו במעלית וירדנו ברגל כי הם עולים ברגל ויורדים ברודלבאן. אחרי כמה דקות שיחה הם ממשיכים ואנחנו נפרדים בשלום ולהתראות בעברית.

בקצה הירידה אנחנו חוזרים לקרוואן ומתחילים לרדת מהאתר של פיס עד אשר אנחנו מגיעים חזרה לכביש המהיר ופונים לכיוון העיר אינסברוק, כאשר אנחנו על הכביש מתחיל גשם שוטף חזק עם ערפל וראות נמוכה ממש חורף באמצע החמסין. אנחנו מחליטים לברוח מאוסטריה הגשומה וממשיכים ולאחר עצירה קטנה לקפה והתרעננות אנחנו ממשיכים בכביש המהיר עוד כ- 180 קילומטר לעיר מינכן, בדרך אנחנו גם נכנסים לעיירה קטנה פינג למרכז קניות לקנות בשר ולחם וממשיכים כרגיל בסוף כמו כל פעם לפני שקבוצה מגיעה לחניון הרגיל שלנו בעיר מינכן בכניסה המערבית של העירCampsite München-Obermenzing

, שם אנחנו נכנסים לחניון שבקיץ החניון יחסית מלא ואחרי כמה סיבובים אנחנו מוצאים מקום בקצה החניון. אנחנו מתחילים בהתארגנות בחניון ובהתארגנות לקראת הקבוצה שמגיעה מחר ובין השאר מכניסים מכונת כביסה וחוזרים לקרוואן.

אחרי זמן קצר מתחיל שוב גשם חזק ומעצבן ששולח אותנו להסתגר בתוך הקרוואן ואני הולך להכין ארוחת ערב של סטייקים טובים עם תוספת של תרד בחמאה וחלב.

אחרי האוכל מעבירים מכונה למייבש, רוחצים כלים ומארגנים את כל המפות ומכשירים שלנו לקבוצה ומתארגנים לשינה.

עלות לינה – 20 יורו לזוג עם קרוואן, חשמל במטבעות של חצי יורו = 2 יורו לכל הלילה, מכונת כביסה 6 יורו ומייבש 3 יורו, אינטרנט אלחוטי בתשלום אז לא צריך יש לנו את הראוטר שלנו, המתקנים של החניון כרגיל מיושנים אבל די נקי. משרד עצמו פתוח משעה 7:30 עד 23:00 בקיץ ושער נפתח רק על ידי המשרד.

עלות אחרות– 8.90 יורו אגרת כבישים באוסטריה, פיס עלייה ברכבל 5 יורו (עם ירידה ברודלבאן היה עולה 12), קצת קניות בסופר.

יום 34 - היום החמישה עשר של הטיול יום שישי -  23/08/13

בבוקר יצאנו בנסיעה של כשעה לתחנת ההשכרה להחזרת הקרוואנים ולאחר שהשלמנו עלינו על האוטובוס ויצאנו לעיר מינכן לזמן חופשי במרכז העיר מכיכר קרל, שם נתנו לקבוצה זמן חופשי וטיילנו לאט ברחוב הלכנו לאכול ארוחת צהריים בקאופהוף ולאחר שפגשנו את הקבוצה בזמן באיזוטור נסענו לכפר האולימפי לעולם BMW ולאחר ביקור המשכנו עם האוטובוס לשדה התעופה שם הורדנו את הקבוצה ולאחר צק אין שוב במכונות (פטנט אדיר של לופטהנזה) נפרדנו מהם לשלום וגם מסיון שהייתה אינו מהקבוצה הראשונה וחזרנו עם האוטובוס לתחנת ההשכרה, בגלל מזג אוויר גשום בכל מרכז אירופה החלטנו לצאת צפונה ומערבה לכיוון הארדנים שם מזג האוויר נראה שיהיה יותר טוב.

החלטנו לצאת מיד לכיוון נירנברג ולישון בשטילפלאץ Stellplatz שהוא חניון מוזל ללא משרד ומתאים רק לקרוואנים ולא לנגררים הנמצא בעיירה פאוכט Feucht אותו מצאנו בספר החדש של אקסי ACSI ושל חברת NKC . הזנו קואורדינאטות ויצאנו לדרך.

הגענו לחניון ממש לפני שמונה בערב ולאחר שהתחברנו לחשמל (שמים בלוח דיגיטאלי קטן את מספר החיבור ומשלמים במטבעות של יורו) הלכנו למשרדי הבריכה לשלם על החנייה. שם אמרו לנו שיש שימוש חופשי במקלחת ובשירותים של הבריכה וקיבלנו קבלה לרכב וכן כרטיס חינם אחד לבריכה הפתוחה המחוממת. החלטנו להתקלח בבוקר אז חזרנו לקרוואן שם פגשנו זוג הולנדים בדרכם מהולנד דרום אוסטריה לאגם פאקר לצלילה וכנס של אופנוענים.

יצאנו לטיול בשכונה שלידה החניון, חצינו שכונה שקטה של בתים קומתיים עד שיצאנו ממנה ונראה שכל השכונה יצאה לחופש, המשכנו עד לתחנת רכבת פאוכט מזרח Feucht Ost שם בדקנו את לוח הזמנים לרכבות לעיר נירנברג וחזרנו לקרוואן. אחרי ארוחת ערב קלה עייפים ורצוצים אבל סוף סוף לבד ללא קבוצה הלכנו לישון.

עלות לינה – שטילפלאץ Stellplatz בעיירה פאוכט Feucht (מספר אתר 12855 בספר של 2012) 7 יורו לקרוואן ושני אנשים 2 יורו ל- 4-קילוואט חשמל

עלות אחרות – קצת סופר לחם וכאלו

יום 35 – יום  שבת – 24/08/13 –  פאוכט – נירנברג – באד קונינגן

בבוקר קמנו בלי לחץ למזג אוויר בסך הכול טוב ונאה, הלכנו לבריכה להתקלח ואחרי ארוחת בוקר יצאנו לתחנת הרכבת שנוסעת לנירנברג. בפאוכט יש שתי תחנות ואנחנו בתחנת OST יש מכונה אוטומטית לרכישת כרטיסים עם הרבה אופציות, יש הסברים באנגלית ובסוף אנחנו מחליטים לרכוש כרטיס בסיסי לכל כיוון. אחרי זה אני מדפיס את לוח הרכבות לחזרה. כאשר מגיעה  הרכבת אנחנו נוסעים נסיעה קצרה של 15 דקות בערך למרכז נירנברג.

אנחנו מטיילים בעיר ברגל ומתחילים כמובן במרכז מידע לתיירים שבו הרבה חומר כתוב וגם מפה והסבר טוב באנגלית, סיור בעיר כולל כמובן הרבה מבנים מפוארים כנסיות גדולות גשרים עתיקים והארמון המלוכה של הרייך הראשון שהיה האימפריה הרומית החדשה. למקום גם היסטוריה רבה שקשורה למחלת העולם השנייה וכמובן לסיפור הנאצי.

מתחילים בכנסיה והגדולה שם יש חתונה ובשעה עגולה הכול מסתובב בראש מגדל הפעמונים, משם חוצים גשר מדהים על הנהר שם מצטלמים ומשם ממשיכים לשוק בכיכר המרכזית שזה שוק של ירקות פירות ושאר מזונות שם אנחנו קונים פטריות מעורבות מסוגים שונים למרק פטריות.

אחרי השוק יש כמה מבנים מעניינים ועתיקים. אנחנו מחליטים לאכול משהוא מקומי ומתיישבים במסעדה מקומית שמגישה שני מאכלים מסורתיים של המקום הנקניקיות של נירנברג שזה נקניקיות קצרות וצרות צלויות על אש של עצים (לא פחמים) ממנו אנחנו מזמינים מנה של 6 נקניקיות וכרוב כבוש חם ומנה שנייה מרק עם כדור של כבד קצוץ שדומה למרק הזה שמוגש במינכן. האוכל  טעים ולא יקר ועל השולחן סלסלה של לחמיות וברצל שאם לוקחים מוסיפים את זה בסוף לחשבון.

אחרי האוכל ממשיכים בסיור ואנחנו מגיעים גם למנהרות או למרתפים של העיר ורוכשים כרטיס כניסה אבל אז אומרים לנו שיש לחכות חצי שעה עד הסיור הבא ומנהרות זה בכלל לא מתאים לנו אז מוותרים ומקבלים את הכסף בחזרה.

אנחנו ממשיכים לאורך החומה עד לאזור שדומה לחלונות האדומים של אמסטרדם גם כאן בחורות כמעט ערומות יושבות בחלונות ראווה ויש שלט בכניסה שהכניסה לרחוב לא מיועדת לילדים ואסור לצלם את החלונות והבנות.

משם אנחנו בורחים כי לא נעים ללכת שם וממשיכים למרכז האומנים יש שם תצוגות של אומנים יוצרים ואוספים שונים במחירים יקרים להחריד אבל נחמד לראות להסתובב או לשבת לקפה.

משם אנחנו חוזרים לתחנת הרכבת ונוסעים בנסיעה קצרה בחזרה לעיירה פאוכט. שם אנחנו מתנתקים מהחשמל שכבר הפסיק מזמן (שמנו כסף ל- 12 שעות לערך) מארגנים את הקרוואן ומחליטים להתקדם לכיוון הארדנים ששם צפוי מזג אוויר טוב יותר. אנחנו יוצאים לדרך כאשר אנחנו בוחרים בשטילפלאץ שנמצא בעיירה הספא המפורסמת באד קיסינגן Bad Kissingen ממש על יד המרחצאות כדי שאולי נגיע בזמן למרחצאות ואם לא אז למחרת בבוקר.

אנחנו יוצאים לנסיעה של כשעתיים ומגיעים לפי נקודת הציון של ה-GPS  ישר לרחוב של בתים ומבינים שהשטילפלאץ הוזז מקום ואחרי בדיקה מהירה נוסעים בחזרה למעלה גבעה שעליה בולט למרחוק ששם נמצא הספא וכן שם נמצא השטילפלאץ שזה מגרש חניה שבחלקו מסומנות מקומות לקרוואנים ונראה שדי מלא אבל אנחנו מוצאים מקום ליד החשמל אבל הארון מלא אז חוצים עם הכבל את הכביש לצד שני שם יש מקום. מכניסים מטבע של יורו ויש חשמל (בוחרים עם בורר את מספר החיבור ואז שמים מטבע) לשמונה שעות. אנחנו הולכים לקופה של הספא משלמים לחניה מקבלים שלט נייר לשים בקרוואן ומבררים על כניסה לספא 12 יורו לשעתיים שזה לא יקר עם כרטיס אורח אותו מקבלים במשרד אז מקבלים בונוס של שעה נוספת בחינם. אנחנו חושבים להיכנס בערב אבל מאוחר ומחליטים לוותר וללכת לישון. יושבים קצת בקרירות ליד הקרוואן אוכלים קל ומתארגנים בשקט והולכים לישון.

עלות לינה –שטילפלאץ Stellplatz בעיירה באד קיסינגן Bad Kissingen (מספר אתר 9087 בספר של 2012) 10.60 יורו לקרוואן, 1 יורו חשמל ל- 8 שעות, שעה נוספת חינם לנכנסים לספא. יש ריקון מים אפורים ושירותים ופחי זבל. אין מקלחת אבל יש שירותים מפוארים בתוך לובי הספא ששם יש גם מסעדה.

עלויות נוספות – 6.4 יורו לאדם ברכבת ל- נירנברג וחזרה, 5 יורו לאדם כניסה למרתפים של נירנברג, מסעדה כ- 12 יורו למרק + נקניקיות, שקית פטריות בשוק.

יום 36 – יום  ראשון – 25/08/13 –  באד קונינגן - מונשאו

בלילה מתחיל לרדת גשם שלא מפסיק לרדת גם בבוקר וממשיך ללא הפסקה למעשה כל היום. מתארגנים בקרוואן וכאשר הגשם נחלש אני מקפל את החשמלים ואנחנו מחליטים לוותר על הספא ולצאת ישר מהאזור הגשום לכיוון הארדנים שם לפי התחזית ממחר יש כבר שמש מחדש. 

מתחילים לנסוע שאנחנו מקפידים להישאר על הדרך הארוכה יחסית אבל שעוברת בעיקר בכבישים מהירים בנסיעה שאמורה לקחת לנו כשש שעות בערך.

אחרי כשלוש שעות של נסיעה שאנחנו עוברים כבר את פרנקפורט נכנסים לתחנת דלק גדולה שם אני מכין אורז חם עם יקרות בתוך מרק סמיך ואנחנו יושבים כמובן בגשם לאכול.

אחרי האוכל אני יושב לכתוב תוכנית טיול ליער השחור ושוויץ שהתחייבתי לעשות ואחרי שעה של עבודה אני שולח את זה במייל לישראל למזמין (פלאי הטכנולוגיה והראוטר האלחוטי של וואפלי שמלווה אותנו כל הטיול).

אחרי קפה בתחנה יוצאים שוב בגשם שלא מפסיק לעוד שלוש שעות נסיעה אחרי חצי שעה רואים שיש פקק תנועה ענק וחותכים לדרכים הצדדיות ובעזרת מפה שהיה לנו ואחת חדשה שקונים בתחנת דלק בדרך אנחנו מתקדמים בדרכי הכפר אשר שמובילות אותנו לחניון קמפינג בארדנים הגרמנים.

לאורך הדרך הבתים מתחילים להשתנות מבנייה של עץ כמקובל בדרום גרמניה לבנייה של אבן אפורה או אדומה בסגנון שמתחיל להזכיר את הבניה בבלגיה והולנד.

כאשר מתחיל להחשיך ואנחנו בעיירות קטנות בדרך אנחנו מתקשרים מהדרך לחניון אבל אף אחד לא עונה במשרד ואני חושב מה יהיה אם אין מקום ומוודא שיש בסביבה עוד שני חניונים לפחות כי אנחנו זקוקים לחניון למכונת כביסה רחיצת כלים ומקלחת טובה. בינתיים כבר חושך והגשם ממשיך לרדת הכבישים נעשים צרים ומפותלים כיאה לאזור הזה, כאשר סוף כל סוף ה- GPS מראה דגל שחור לבן ואנחנו חוצים את בתי הכפר הופן Hofen שגדרות קצוצות כגדר חיה לגבהים וצורות מדהימות ואנחנו מחליטים לחזור לשם מחר, הגשם מפסיק ואנחנו מגיעים לחניון בשם פרלאנאו    Campsite Perlenau    שמדורג 4 כוכבים והיחידי  באזור שאינו גובה כסף על מים חמים במקלחת לפי ACSI . אנחנו מגיעים לחניון ולפי הספר הם מדברים במשרד רק גרמנית אבל הבעיה שהמשרד  שנמצא במבנה מעניין בצורת האות ח עם חצר פנימית כמו אחוזה ספרדית פשוט סגור. ליד המשרד חדר מדרגות עם פעמון ששם רשום פרטי אבל אני בכל זאת מנסה ומצלצל ויוצאים משם שני ילדים קטנים שחורים ואומרים לי בגרמנית שהמשרד במסעדה.

אנחנו נכנסים למסעדה קטנה שם יושבים כמה אנשים ואני שואל את הטבחית/מלצרית/קופאית לגבי רישום לחניון והיא עונה לי בגרמנית שיא קוראת לשף (כלומר למנהל לא לשף של מטבח שזה היא) מגיע בחור גבוהה ונחמד שאכן מדבר גרמנית ואני מבקש מקום ללילה אחד אולי שניים הוא אומר אין בעיה מבקש דרכון לפיקדון ואני מציע לשלם מייד והוא מסכים ומוותר על הדרכון שאני לא ממש רוצה להשאיר אצלו. אנחנו יורדים לעמדה הבוצית מתחברים לחשמל ומוציאים גגון ומשטחים ומחליטים במקום להכין אוכל לאכול במסעדה.

במסעדה תפריט קצר של 5 שורות ואנחנו מזמינים שניצל ווינאי עם צ'יפס (טוב) ומרק היום שהוא ברוקלי מוקרם (בסדר) שאותו לא מצליחים לגמור ועליו שאלת המלצרית/טבחית בזמן התשלום בחצי עלבון אם לא היה טעים לנו ואני מסביר לנו שאנחנו פשוט לא רעבים יותר שלא תיעלב לנו.

בזמן האוכל אנחנו רוכשים מבעל החניון שני מטבעות למכונת כביסה ולמייבש ואז מגיע גם זוגתו שהיא שחורה ומכאן הילדים שכיונו אותנו היא מדברת אנגלית ונותנת לנו מפת שבילים של הסביבה ומראה לנו את הדרך ברגל למחר לעיירה מונשאו Monschau כולל הסבר על אלו שבילים לבחור ועל האוטובוסים שעוברים בסביבה (שבדיעבד לא כל כך היה נכון המידע על האוטובוס). בסוף האוכל עושים כביסה רוחצים כלים במתקן חיצוני עם מים חמים ואחר כך הולכים למקלחת כאן האכזבה מקלחות מפוארות עם קירות שיש וכאלו אך הזרם במקלחת חלש מאד והמתקן שהיה פעם על מטבעות מפסיק אחרי שש דקות להוציא מים חמים ולמשך שתי דקות אז אני נעזר במים רותחים שיש בכיור שנמצא באותו תא כמו הטוש.

אחרי מקלחת אנחנו מתארגנים בקרוואן בודקים את המפה לטיול הרגלי שלנו (אין קליטת אינטרנט) והולכים לישון.

עלות לינה –חניון ליד העיר מונשאו Monschau בשם פרלאנאוcampsite Perlenau   (מספר 621 בשנת 2013 אשר מקבל את כרטיס ההנחות של ACSI שלא היה לנו במחיר של 16 יורו) כולל מקלחות עם מים חמים, חשמל, אין אינטרנט אלחוטי – 23 יורו, המתקנים היו נקיים ומתוחזקים בצורה מעולה חוץ מהלחץ במקלחות.

עלויות נוספות – מכונת כביסה ומייבש כל אחד 3 יורו, דלק כ- 50 יורו

יום 37 – יום  שני – 26/08/13 –  מונשאו

בבוקר אנחנו קמים לבוקר מעונן אבל יבש ואידיאלי להליכה ואחרי ארוחת בוקר והתארגנות אנחנו מכינים שני תיקי גב את מקלות ההליכה מעילי גשם מים וקצת פירות וחטיפים לדרך ויוצאים.

אנחנו צועדים עד קצה החניון לאורך אזור האוהלים וחוצים גשר קטן ונכנסים לשביל שמוביל אותנו לתוך היער בשביל שקט ואנחנו הולכים בין העצים עד לפיצול שם פונים ימינה ליער וממשיכים עד לפיצול נוסף שם יש אפשרות ללכת עם שביל לאורך הכביש בשביל ישר אם חוצים גשר עץ מעל הנהר או לטפס מדרגות בשביל ישר לתוך היער שם בנקודה שלט הסבר על האזור אך רק בגרמנית. לאחר התלבטות קצרה אנחנו (היא) מחליטים כמובן לבחור בשביל שמטפס לתוך היער כי בשביל זה יצאנו לטיול רגלי באותו יום. אנחנו מתחילים לטפס ואחרי עצירה שבה פוגשים זוג יורדים לאיטו בשביל. תופסים אוויר וממשיכים לטפס עד קצה הרכס לנקודת התצפית מדהימה על עמק שמתחת, ממשיכים בשביל מולנו עץ שיש לו שורשים מדהימים שמכסים את כל השביל ומתחילים ממנו לרדת לאורך השביל בתוך היער הצפוף למטה לצד השני של הרכס.  השביל עובר בתוך יער צפוף עם עמדות תצפית שלאורכו שלטים בגרמנית המספרים את סיפור העיירה מונשאו Monschau שהייתה בעבר מרכז תעשייתי חשוב.

בקצה השביל אנחנו מגיעים לעיירה בכניסה לעיירה מרכז תיירותי מעניין המרכז מספר נושאים: נפחי זכוכית בשיטה מסורתית כולל הדגמות ואפשרות לילדים להתנסות, תצוגה וחנות של מוצרי הניפוח (אוסף מדהים ועשיר בצבעים), חנות דגמים של מכוניות ומוזיאון דגמי מכוניות, מספר חנויות של אומנים שונים ומגוון, מסעדה בשירות עצמי ותערוכה זמנית של פיסול בחול. לאחר הזכוכית והמכוניות אנחנו יוצאים ומתחילים ללכת למרכז העיירה.

העיירה קטנה על שתי גדות נהר מרוצפת באבנים ובתי אבן קטנים בשני צידי הרחוב. מתחילים במרכז המיידע לתיירים שם אנחנו לוקחים פרוספקטים של כל האתרים למשפחות ומבררים לגבי האוטובוסים ולוח הזמנים ואיפה נמצאת התחנה כדי לחור משם לכפר הופן Hofen .

יוצאים משם לעיירה ונעצרים בבית קפה קטן שבו יש משקאות קפה (לי) ומשקאות שוקולד (לה) אנחנו בוחרים סוג של משקה שוקולד שזה כפית שעשויה משוקולד בטעם שנבחר ואליה מקבלים כוס חלב חם שבתוכו ממיסים את הכפית. אפשר כמובן לקנות גם כפיות כאלו הביתה.

משם אנחנו ממשיכים לטייל בעיירה ברחוב הראשי העתיק שלה המרוצף אבנים עם גשרים מאבן מעל הנהר וצריח מעל העיר ומספר כנסיות וחנויות כולל בתי אומנים. באחד החניות של המעדנים ניתן לרכוש נקניק מבשר צייד של אייל.

ממשיכים על לכיכר הראשית של העיר ומשם המרחק לקצה העיירה ששם נאמר לנו שתחנת האוטובוס קצר ולפי הזמן נשאר לנו כ- 10 דקות לאוטובוס. שאנחנו מגיעים אנחנו לא מוצאים שם את התחנה ולאחר בירור מסתבר לנו שיש לעיירה עוד קצה ואנחנו ממהרים בשביל המטפס מעמק הנהר שסביבו העיירה לתחנת האוטובוס, מתנשפים אנחנו מגיעים באיחור של כמה דקות ונאלצים להמתין כ- 35 דקות לאוטובוס הבא.

כאשר הוא מגיע אנחנו עולים עליו ורוכשים כרטיס עד לכפר הופן Hofen לראות את הגדרות החיות הענקיות, בדרך מסתבר לנו שיש גם תחנה ממש ליד החניון מה שלא ידעו להגיד לנו בחניון עצמו, בכפר יש שלוש תחנות ואנחנו עוצרים באחרונה והלכים לאורך הרחוב ומצלמים את הגדרות, בקצה הרחוב יש תחנת דלק שם לאחר בירור קצר עם עובדת בתחנת הדלק שמדבר אנגלית לא רע מסתבר לכפר "אין שום מרכז למעט ארבע חנויות ובית קפה אחד והכול זה בתי מגורים" והיא אפילו קצת מופתעת שמי שהוא בא לביקור שם ומייד מנסה להפנות אותנו למונשאו Monschau , אנחנו מחליטים לחזור לחניון והולכים לתחנת אוטובוס ולאחר המתנה קצרה מחליטים שחבל על הזמן ונלך ברגל אל החניון כשני קילומטר משם, אנחנו מתחילים ללכת בין בתי הכפר בדרך רואים קונדיטוריה הנמצאת בבית משוחזר עם גג מקש (מסתבר שיש יותר מארבע חנויות כפי שאמרו לנו כנראה בהומור גרמני בתחנת הדלק) ועוצרים שם לקנות עוגת פירות לארוחת הערב. משם ממשיכים בין השדות לאורך הכביש חוצים גשר גדול מעל עמק שבו אגם וממשיכים בשביל ביער עד לחניון.

בחניון אנחנו ניגשים למשרד ומשלמים על לילה נוסף והולכים לקרוואן, שם אנחנו מחברים את המקרן למחשב ותולים מסך ומבלים בצפייה בסרט בזמן שבחוץ מתחיל להיות מעונן יותר ויורד טיפטוף קל של גשם. אחרי מקלחת ארוחת ערב חלבית ובסיומה נופלים עייפים לישון.

עלות לינה – חניון ליד העיר מונשאו Monschau בשם פרלאנאוcampsite Perlenau   (מספר 621 בשנת 2013 מקבל את כרטיס ההנחות של ACSI ) כולל מקלחות עם מים חמים, חשמל, אין אינטרנט אלחוטי – 23 יורו

עלויות נוספות – אוטובוס כ- 5 יורו לשני כרטיסים, אוכל (צהריים קל, קפה ועוגה וכד') כ- 20 יורו.

יום 38 – יום  שלישי – 27/08/13 –  מונשאו – אכן - יוליך

בבוקר קמים מוקדם ליום עם מזג אויר מדהים ולאחר התארגנות ומקלחת בחניון (במבנה המרכזי) יש שני מבני מקלחות והפעם אנחנו בוחרים שני שהפעם עובדת מצוין אני הולך לקנות לחמניות ואז מתברר לי שחייבים להזמין מראש, כמה דקות אחרי שאני חוזר לקרוואן מגיע בעל החניון עם סלסלה ושתי לחמניות ואומר שספר ובל זאת יש לו שניים מיותרות. יושבים בשמש לארוחת בוקר ובסיום מתארגנים ליציאה אחרי יומיים כולל קיפול כללי וניקיון של משטח הפלסטיק הלבן ששמנו בגלל הבוץ.

יוצאים ליום של בדיקת אתרים באזור ומתחילים בנסיעה לאתר של אופני רכבת שנמצא בכפר קטן לא רחוק מהחניון אבל הוא לא נמצא במכשיר ה- GPS אז שמי את שם הכפר הגדול יותר קלטרהרברג Kalterherberg ויוצאים לדרך. מתחילים בנסיעה לאורך אגם מדהים שנוצר עם סכר ליד הגשר שחצינו אתמול ברגל ונוסעים בתוך יער עד לכפר קלטרהרברג Kalterherberg ומשם לפי השילוט לכפר לייקאול Leykaul אז לפי השילוט מתברר שאתר אופני רכבת נמצא אחרי הגבול של גרמניה ובלגיה בצד הבלגי. אנחנו יורדים בנסיעה זהירה במורד ההר למק שבו נמצא קו הגבול ועוברים את  גבול לבלגיה ומיד אחרי מעבר הגבול זה נמצא.

במקום יש גם השכרת אופניים זוגיים, השכרת אופני אי-בייק ותחנת החלפת בטריות וכמובן אופני רכבת על מסילה שאורכה 7 ק"מ לכל כיוון ואיך אפשר לא גם מקום שמוכרים וופל בלגי. לאחר שיחה עם הבחור הצעיר שמנהל את המקום מתברר שזו תחנת רכבת ישנה של מעל 100 שנה שהייתה שייכת בעבר לכפר הגרמני קלטרהרברג Kalterherberg אך מכיוון שהרכבת לא יכלה לטפס בעליה לכפר קלטרהרברג Kalterherberg עשו את התחנה בבלגיה בעמק מתחת לכפר. אנחנו טועמים את הוופל הבלגי שאותו מכינים בתוך קרון רכבת ישן וחוזרים לקרוואן להמשך טיול והפעם האתר הבא שלנו הוא מגלשות ההרים רודלבאן.

אנחנו נוסעים לכפר רוהרן Rohern שם נמצא המגלשה (למרות שהכתובת היא מונשאו  Monschau ) אנחנו חוצים את הכפר הופן Hofen שבו הלכנו אתמול ומגיעים לרוהרן Rohern למגרש חניה גדול. בהמשך למדרון של מגרש החניה נמצא מתקן של המגלשות הרים רודלבאן, במגלשות יורדים במורד על מגלשת מתכת וחוזרים למעלה שאתה נמשך מאחור (נוסעים ברוורס) על ידי מתקן שבחורף משמש כמעלית טי-בון של גולשי הסקי. אני לא יורד כמובן במתקן מסיבות של פחד אישי שאינו נותן לי ליהנות מהמתקן אבל רוחלה כמובן שכן והנסיעה במגלשה לטענתה ממש כיפית וממש לא יקרה. בסוף העלייה כל מי שגלש מחזיר את המתקן לערימה שממנה לוקחים מגלשה חדשה ליחיד או לזוג. המתקן עצמו פשוט ללא חגורות בטיחות וכד' בסיסי וכיפי.

משם ממשיכים בנסיעה דרך היער בדרך צרה ומפותלת לכיוון העיר מונשאו Monschau ומשם אנחנו  חוצים את הגבול לבלגיה השכנה לראות שני אתרים נוספים שממש קרובים ומשלימים יפה את האזור של הארדנים הגרמנים מתקן קרטינג ומפעל שוקולד.

איך שעוברים את הגבול במוטצינגן Mutzenich רואים את ההבדל בטיפוח של סביבת הדרך בין הסדר והניקיון בצד הגרמני להזנחה בצד הבלגי וולוני (צרפתי). ממשיכים בנסיעה על כביש ישר כמו סרגל שנראה שמי שבנה אותו רק ראה ישר קדימה שעובר דרך שמורת הטבע עד לעיר אופן Eupen לאזור התעשייה שלה (מחיר דלק פה באזור הבלגי זול מאד אז ממלאים את המיכל עד הסוף) וממשיכים עד לאתר הקרטינג Eupener Karting שזה אולם ענק שבתוכו מסלול של מכוניות מרוץ שניתן לבלות שם מחצי שעה לנסיעה משפחתית או תחרויות של קבוצות ברמה גבוהה. כדי להשתמש נדרשת הזמנה מראש ממליצה הבחורה בקופה אנחנו אוספים מחירים וחומרים ויורדים למסלול להצטלם.

משם נסיעה של 100 מטר מגיעים למפעל השוקולד של ג'אקוס Jacques במפעל מוזיאון קטן ובסיסי לתולדות השוקולד ההיסטוריה של החברה עצמה והמפעל במקום וכן מסלול צפייה מרתק של פסי הייצור במפעל שעמדנו שם צופים בהשתאות בכל הרובוטים ומכונות האריזה והייצור וכמובן בעובדים אשר מפרקים בחזרה למכונות הגריסה וההטחה את חפיסות השוקולד שנפסלו בייצור.

כדי להיכנס למוזיאון יש עלות קטנה של 2 יורו לאדם אנחנו לא מתלבטים בכלל ונכנסים לביקור שכולל טעימה של חתיכת שוקולד (לא נדיבים כמו בשוויץ) ובסוף הסיור חנות שוקולד זולה במיוחד עם מגוון של אריזות שוקולד בלגי טעים – בהחלט מומלץ לבקר ולטעום וגם לרכוש שוקולד בלגי ממש בזול.

משם אנחנו ממשיכים צפונה וחוזרים לגרמניה לביקור בעיר אכן Aachen מגיעים למרכז העיר ומחפשים חניה ולמעשה אנחנו רואים שיש בעיקר מגרשי חניה מקורים או חניה בתשלום לאורך הרחוב שבשילוט הם מסומנים כאילו הם מגרש חניה ולא חניה "בכחול לבן", לבסוף אנחנו מוצאים חניה לא רחוק מהמרכז של העיר אכן Aachen ואז מתברר שכל מרכז העיר מוגבל לשעתיים בלבד, אנחנו עושים עוד כמה רונדלים לחפש מקום עד שאנחנו רואים פקחית של העירייה שרושמת דוח"ות חניה ולאחר התייעצות איתה היא שולחת אותנו לרחוב בהמשך העיר ששם לפי ההסבר שלה יש חניה בתשלום אבל אין הגבלה של זמן, אבל אנחנו רואים מצד שני רחוב שהיא אמרה לנו ליד לשכת העבודה ששם חניה בחינם לגמרי ואנחנו חונים והולכים לרחוב הראשי מצלמים את החנה ורשימת הקווים שעוצרים שם ונוסעים עם אוטובוס למרכז העיר, את כרטיסים שאנו רוכשים אצל הנהג באוטובוס אנחנו לא מחתימים אותם בטעות ובדיעבד זה חוסך לנו עוד זוג כרטיסים לדרך חזרה.

במרכז אנחנו יורדים ורצים מרוב רעב לאכול דונר-קבב (השווארמה הטורקית בגרמניה) שם לאחר שיחה עם הטורקי בדוכן אנחנו מתחברים אליו מבכים על מצב הקשרים בין ישראל לטורקיה ומקבלים שתי מנות ענק עם שני משקאות יוגורט ולאחר שמסיימים גם מתנה בקבוקי מים קרים.

אנחנו מתחילים לטייל ברחובות של מרכז העיר, עיר מרתקת עם מבנים עתיקים וחדשים ומלאה צעירים שלומדים באוניברסיטה של העיר. במרכז העיר העתיקה כנסיית ענק הגדולה בצפון גרמניה שנכנסים אליה יש לה תקרות פסיפס עם ציורים מדהימים וכן עושר של חלונות ויטראז'ים, פסלים ותמונות. אחרי הרבה תמונות אנחנו ממשיכים לטייל במרכז קונים גלידה טובה וחוזרים לתחנת האוטובוס הראשית ומשם אוטובוס עם הכרטיסים הישנים בחזרה למקום שבו השארנו את הקרוואן.

משם אנחנו נוסעים לשטילפלאץ ליד העיירה יוליך Julich אבל לפני שאנחנו נוסעים לחניה בעיירה אנחנו קופצים למרכז העיירה להשלמת קניות קצרה בסופר ואז אנחנו רואים שבעיירה הזאת יש מצודה ענקית ומחליטים לבקר שם למחרת, אנחנו ממשיכים לחניה שיש בה אזור מסודר עם חשמל בחינם וכן משטח דשא גדול ללא חשמל, לפי הספר אמור להיות במקום גם מקלחת ושירותים אבל בחושך אנחנו לא רואים כלום אז משאירים את זה למחרת.

אנחנו מתמקמים באזור עם חשמל במשטח דשא מצוין ואנחנו עייפים אז מתארגנים במהירות בקרוון על ארוחה קלה והולכים לישון.

עלות לינה – מחיר 8.5 יורו לקרוואן כולל חשמל, 1.5 יורו לאדם מים חמים במקלחת.

עלויות נוספות – 1.5 יורו לאדם באוטובוס באכן, 2 יורו לאדם במוזיאון השוקולד, קצת סופר, וופל בלגי ב- 2 יורו, רודלבאן 2.5 יורו לגלישה אחת.

יום 39 – יום  רביעי – 28/08/13 –  יוליך – דורן - קלן

בבוקר אנחנו קמים לדפיקות עקשניות על דלת הקרוואן של בחורה שתפקידה היא לגבות את הכסף של השטילפלאץ (ברור לי אחרי זה למה היו כמה שברחו מוקדם בבוקר), אנחנו משלמים לה על הלילה ורוכשים שתי מטבעות למקלחת. השטילפלאץ ענק הוא הגדול ביותר שהיינו עד עכשיו עם מדשאות גדולות ונמצא ליד פארק ובחלקו יש אזור עם חומות צמחיה וחיבורי חשמל רבים וכן אזור נפרד המיועד לישנים באוהלים. אנחנו מתארגנים והולכים למקלחות מבנה במצב מצוין עם מקלחות ושירותים וכיורים מים חמים לחמש דקות בזרם חלש (כרגיל) ואחרי מקלחת, ארוחת בוקר והשלמת התארגנות לקראת התערוכה אנחנו מתקפלים ויוצאים לדרך לעיירה יוליך Julich .

בכניסה לעיירה כבר רואים שרידים של המצודה הענקית עם חומות וממשיכים לכניסה למרכז העיר למגרש חניה גדול לחניה של 3 שעות ביורו וחצי אנחנו חונים ומשלמים.

אנחנו מתחילים בשער הכניסה לעיר שנקרא מגדל המכשפות Hexentur שער גדול ומרשים ללא פרופורציה למידע שיש לנו על המקום, עוברים בשער ומאחריו נמצא מדרחוב די מנומנם שאנחנו הולכים לאורכו ורוחבו ובחנות ספרים ענקית אני מוצא סוף סוף מפות שאני מחפש של האזור.

ממשיכים ללכת במדרחוב במרכזו כיכר ענקית ריקה כמעט מאנשים ואחריה גן ציבורי שבקצה שלו הכניסה למצודה אנחנו הולכים למצודה ענקית המימדים שנראית ממש לא קשורה למקום עם קירות עבים של כמה מטרים וחפיר עמוק. נכנסים למצודה הריקה ושוממת שבמרכזה נמצא מוזיאון והמוזיאון סגור ואי אפשר להיכנס אבל במצודה שלטים המספרים על יום העטלפים הבין לאומי שמתקיים מחר בלילה כולל גם בעברית שכן הוא מתקיים במקביל בכל העולם כולל בישראל.

מהמצודה חוזרים למרכז העיירה לקפה ועוגה בבית קפה כאשר בכל בתי הקפה שמוכרים עוגות יש פיצוץ של דבורים בתוך מתקן העוגות בין השולחות וליד המלצרים ונראה שזה לא ממש מפריע להם, אחרי קפה ושלוש דבורים שמסיימות את חייהם בתוך כוס קפה אנחנו ממשיכים משם לאורך הרחוב הראשי עד למגרד החנייה לקרוואן.

משם אנחנו נוסעים לעיירה סמוכה דורן Duren כדי לעצור בדרך בחניון לאורך הכביש ולהכין לנו ארוחת צהריים אבל בתוך העיירה אנחנו רואים שלטים לכיוון שטילפלאץ ונוסעים לשם ושם מכינים ארוחת צהריים (עוף חמוץ מתוק, אפונה וגזר ברוטב פטריות, אורז מבושל חמוץ מתוק - בתוך שקית בסיר של הבשר) שמסביבנו כמובן מלא דבורים בכל מקום חלקם ממש נכנסים לקרוואן שלנו ואנחנו נלחמים לגרש אותם החוצה די בהצלחה. בסיום הארוחה בדיוק שאנחנו יוצאים ניגש אלינו מנהל האתר של השטילפלאץ לשאול אם אנחנו לא נשארים לישון אנחנו אומרים לו שלא (עם כל הדבורים האלו מסביב?) ויוצאים מהחניון. אנחנו מתחילים בנסיעה דרומה לכיוון העיירה נידאגם Nideggen שיש שם מצודה נוספת אבל בדרך עוצרים בסופר ענק RAWE כדי להחזיר את הבקבוקים שהתאספו אצלנו במשך חודש האחרון (מקבלים שם 37 יורו) ואז מכיוון שכבר מאוחר אנחנו מחליטים לחתוך לעיר קלן לשטילפלאץ שנמצא ממש על שפת הנהר, כאשר אנחנו מגיעים המקום הוא מלא ואין חנייה והשטילפלאץ השני רחוק מהמרכז וגם אין בו תנאים טובים.

אנחנו מחליטים להישאר בחניון רגיל כדי לטייל בעיר למחרת בבוקר ובוחרים בחניון שקרוב למרכז בשם Campingplatz Stadt Köln כבר בשיחת הטלפון הוא נשמע מאד לא נעים, שאני שואל על מקום ללילה הוא מתחיל לשאול כמה אנשים אנחנו ואני שואל מה זה משנה אנחנו רכב אחד הוא מתחמק ואומר בסדר יש מקום אבל תבואו מהר אני סוגר את השער, נוסעים אליו הוא לא ממש במרכז הוא על גדת הנהר ליד שכונה לא נעימה אבל החניון נראה מצוין.

אנחנו ניגשים למשרד ושוב הגישה של הפקיד נוראית ולא נעימה הוא מסביר שכדי להגיע לרכבת צריך לעבור על הגשר את הנהר ולרכוש כרטיס 4 נסיעות אבל אי אפשר לרכוש אותו אצלו ושאני שואל מתי צריך לעזוב הוא אומר 12.30 ואני שואל אם רוצים מאוחר יותר הוא מתחיל זה יום חדש זה כמו מלון ולא מוכן לקבל אפילו תשלום חלקי (למרות שהחניון נראה ריק) גם תחנת הרכבת לא ממש קרובה לחניון, הוא עושה חשבון ויוצא יותר יקר מאשר ב- ACSI  ושאני שואל למה מסתבר שהוסיף 5 אחוז מס מקומי. ועל שעתיים למחרת הוא רוצה עוד מחיר של יום מלא, והכול בצורה לא מנומסת ונעימה. פה נשבר לי ממנו ואני אומר לו שלום ולא להתראות ואנחנו יוצאים מהחניון.

אנחנו מחליטים לנסות את החניון השני בעיר בשם Campsite Berger גם בשיחת הטלפון הוא נשמע נחמד יותר וגם נמצא עד עשר בלילה (כבר אחרי שמונה בערב), מגיעים לחניון ואכן האדם בכניסה מאד נחמד, מקבלים מפת העיר, דף מידע על החניון והתחבורה הציבורית, הסבר על הנסיעה לעיר (אוטובוס ורכבת) רוכשים אצלו כרטיס מוזל לתחבורה של 4 נסיעות ומפתח לחשמל כמו כן יש שם מחשב עם מדפסת שנוכל להשתמש בתשלום כדי להדפיס את כרטיסי הכניסה לתערוכת הקרוואנים שאנחנו נוסעים אליה "קרוואן סלון" בדיסלדורף שרכשנו באתר שלהם כרטיסי כניסה מראש.

נוסעים להתמקם בשטח, החניון מלא אבל אחרי סיבוב מוצאים מקום טוב קרוב לכניסה והשירותים עם משטח דשא נוח ומרווח. אחרי התארגנות יוצאים לסיור בחניון הענק לאורך הריין וכאשר חוזרים לקרוואן אנחנו מכינים ארוחת ערב חלבית לאור נרות ובסיום שלה הולכים לישון.

עלות לינה – מחיר 24 יורו לקרוואן כולל חשמל, מקלחות מים חמים, זבל ריקון וכד' בקיצור חניון.

עלויות נוספות – 1.5 יורו חנייה ביוליך, קפה ועוגה ביוליך וקצת סופר.

יום 40 – יום  חמישי – 29/08/13 –  קלן – דיסלדורף

בבוקר קמנו ולאחר התארגנות אנחנו מוודאים מה שעות הפתיחה של החניון והאיש אומר תבואו מתי שאתם רוצים אפילו אחרי ארבע. יוצאים בבוקר ברגל לתחנת האוטובוס ומשם בנסיעה קצרה באוטובוס עד לתחנת הרכבת הלוקחת אותנו לתחנת הרכבת הראשית בעיר קלן. אנחנו יוצאים ממנה התחנה המרכזית אשר נמצאת ממש ליד הקתדראלה הגדולה המפורסמת עם שני הצריחים של העיר קלן. נכנסים לביקור בכנסייה המלאה קבוצות שהגיע בשייט נהרות. כל המדריכים עם מכשירים אלחוטיים מדברים בשקט (רק לקנא בהם) וקשה להקשיב למה שהם מדברים אבל בכל זאת מצליחים לשמוע קצת על ההיסטוריה של המקום. חלונות הזכוכית המדהימים מקוריים כולם חוץ מאחד שנהרס במלחמת העולם השנייה ולכן חידשו אותו בציור מודרני ולא הציור קלאסי של הכנסייה. לאחר כשעה שרק בכוח מוציאים אותי מהכנסייה אנחנו יוצאים החוצה לשורת פסלים מאבן שמרביתם מספרים סיפורים של גיבורי התנ"ך.  

לאחר ביקור במרכז המידע אנחנו ממשיכים במדרחוב הענק והעמוס של העיר, בדרך אנחנו מתפצלים ואני נכנס לחנות ענק של לגו שמרביתה היא לגו לגדולים כולל דגם של קרוואן בין 1,750 חלקים. משם ממשיכים להסתובב בין החנויות הרבות, ברחובות מוכרים סופגניות מקומיות בצורת דונט טעימות וכן סוג מיוחד של ברצל הבייגלה הגרמני. אנחנו עוצרים לקפה עם דונט וברצל.

משם בין הבניינים אנחנו הולכים עד שמגיעים לתחנת הרכבת התחתית שמתחברת לרכבת הפרוורים שאיתה באנו. שם אנחנו לתחנה ועולים על הרכבת וחוזרים איתה לתחנת הרכבת בשכונה שבה ישנו. ברכבת לאחר המתנה קצרה אנחנו עולים על האוטובוס ומהתחנה הסופית שלו הולכים ברגל לחניון. אנחנו מגיעים לחניון בסביבת שלוש ומתארגנים בחניון ומחכים לשעה ארבע שהחניון יפתח.

השער מתרומם ואנחנו יוצאים בנסיעה לכיוון דיסלדורף לתערוכת הקרוואנים. נוסעים לפי ה- GPS שההוראות שלו נגמרות באמצע הכביש מול שער הולכי הרגל. לאחר התברברות קצרה והנחיות משוטרת מקומית אנחנו מוצאים את הכניסה לשטילפלאץ הגדול באירופה מעל 6,000 מקומות חנייה. שם מסתבר לנו שהחלק של הקטן של החניון עם חיבור חשמל שמור רק למציגים ואנחנו מופנים כלאחר כבוד לאזור ללא חשמל. שם ניגש אלינו העובד ועושה לנו חשבון של הלינה ונותן לנו את כרטיסי החניה, מכיוון שאנחנו מוזמנים ליום הראשון אנחנו מקבלים הנחה על מחיר הלינה וכן שהלילה הזה הוא בחינם ונשלם רק על שתי לילות נוספים שיאפשר לנו להישאר שם את שני ימי התערוכה.  ולאחר שאנחנו מתמקמים אנחנו יוצאים לסיור בחניון הענק ומאתרים ממש קרוב אלינו את תחנת האוטובוס המובילה לתערוכת הקרוואנים.

לאחר ארוחת ערב אנחנו יוצאים למרכז שם ממוקם במערכת שהוקמה במיוחד לתערוכה בית בירה ומסעדות יש הכול בעושר עצום רק אין שם קפה. אנחנו קונים בירה ויושבים עם עוד רבים בשולחנות ארוכים ולאחר הבירה חוזרים ברגל לחניון והולכים לישון.

עלות לינה – לינה בלילה זה בחינם. מחיר 12 יורו לקרוואן ללא חיבור חשמל, אבל כולל מקלחות מים חמים, ריקון זבל עמדת ריקון וכד'.

עלויות נוספות – כרטיס 4 נסיעות ברכבת כ- 9 יורו, קפה וסופגנייה, ברצל ושתייה כ- 15 יורו.