המסלול

דרום אפריקה היא ארץ של נופים, נופים ובעלי חיים. מי שמחפש תרבות או ערים – שיסע למקום אחר. את הקראוון לקחנו ביוהנסבורג והחזרנו בקייפטאון. בין שתי הנקודות עשינו 5,260 ק"מ במשך 30 ימים במסלול שכלל: נהר הבלייד, סווזילנד, סנטה לוצ'יה, ודרומה עד ארץ הכיף.

הקראוון

את הקראוון שכרנו דרך ראלי קרוואנים בארץ. נציג חברת ההשכרה המקומית בא לקחת אותנו ביום הראשון מהמלון ביוהנסבורג, החזרנו אותו ליד קפטאון ומשם הביאה אותנו חברת ההשכרה לשדה התעופה. הנוחיות שווה את הכול – לא צריך לחפש כל לילה מקום לינה ולהיסחב עם מזוודות – במיוחד שבטיול בדרום אפריקה לא שוהים הרבה זמן במקום אחד ויש צורך להחליף מקום לינה כמעט כל לילה.

לקחנו קרוואן גדול ל- 4 אנשים: היתרונות – נוח מאוד, ממש הרגשה של בית, אבל: יקר יותר, צורך יותר דלק, גדול יותר ולכן, לפחות בימים הראשונים קשה יותר לנהיגה, במיוחד בהתחשב בעובדה שבדרום אפריקה נוהגים בצד שמאל. מחיר הדלק הוא כ- 7.5 ראנד לליטר סולר (ראנד = כ- 50 אגורות).

העונה

מאמצע ינואר עד אמצע פברואר זה הוא קיץ בדרום אפריקה. מלבד כמה ימים גשומים ומעט ימים של חום ולחות, היה מזג אויר נהדר. יש לקחת בחשבון שמכיוון שגשם יורד בקיץ הרבה פעמים מעונן ונעים. מצד שני לא לשכוח שאנחנו באפריקה וכשזורחת השמש – היא זורחת בעוז. מטרייה התבררה כאביזר שימושי מאוד כשיורד גשם היא משמשת במטרתה המקורית, ואילו כשזורחת השמש זוהי שמשיה לתפארת.

הדרכים

בשתי מילים - ארוכות מאוד. הכבישים לרוב מצוינים. עומס הרכב בדרכים קטן, הנהגים אדיבים. מלבד הצורך להתרגל לנהוג בצד שמאל הנהיגה נוחה מאוד. השילוט טוב אם כי לעיתים לא הייתה התאמה בין מספרי הכבישים המופיעים על המפות לבין מספר הכביש בשטח. יש לשים לב.

שלא כמו שאנחנו רגילים בארץ, בדרום אפריקה ניתן לנסוע לפעמים מאות קילומטרים ללא תחנת דלק על הכביש הראשי (הן נמצאות בתוך הישובים שבדרך) וללא מקום לעצור בו להפסקת ריענון. תחנות מידע (על פי ההשילוט על הדרך) התבררו בחלק מהמקרים כמפה של האיזור על שלט בצד הדרך ולא משרד שבו יושבים אנשים שיתנו אינפורמציה.

אוכל

"גורמה" בדרום אפריקה =  בשר על האש. בשעות אחר הצהריים מתחיל להיתמר עשן מכל  פינה בחניונים: הדרום אפריקאים עושים מדורה, שלוש שעות אחר כך יהיו יופי של פחמים ואפשר יהיה להניח על האסכלה את ה"בריי" – סוג של נקניקיה (בערך 70% שומן, 20% תבלינים ו10% בשר – אבל טעים), ואת הסטייקים. עצים למדורה כזאת ניתן לרכוש בכל מקום. ישראלים חסרי סבלנות יכולים לקנות שק של פחמים. כמעט בכל החניונים יש גם מתקן נייח לבר-בי-קיו (אפשר גם לשכור מתקן נייד יחד עם הקראוון).

אין כמעט מסעדות על הדרך ליד תחנות הדלק. מבחר המסעדות – דיי דל. רובן בסגנון מק-דולנד. למי שאוהב דגים ושרצים – ראויה לציון רשת ocean bascket. בכל הערים (גם ערים רק של שחורים) סופרמרקטים ענקיים שבהם ניתן לרכוש כמעט הכול: בשרים טריים ומצוינים, מבחר יפהפה של פירות וירקות. הכול חוץ אולי ממבחר הגבינות הרכות שאנו רגילים אליהם בארץ. אין גבינה לבנה ואין קוטג' כפי שאנו מכירים. גם המושגים שלהם על כמויות שומן במוצרי החלב שונה משלנו: קופסת הגבינה לבנה עליה כתוב low fat: התבררה כ 18% שומן. אבל מה - בהחלט טעים. בתיאבון. בכל סופרמרקט – אגף של אוכל שבושל במקום – חם וטרי עם מבחר די גדול וטעים.

הלינות

מטעמים של ביטחון אישי חייבים לישון בחניונים מסודרים. מחברת ההשכרה קיבלנו חוברת שבה מופיעים חניונים לאורך המסלול. החוברת מחולקת לפי איזורים וכוללת מפות ומיקום החניון על המפה. נוח מאוד לשימוש. החניונים כולם מטופחים ולרוב נמצאים במקומות יפים מאוד. שירותים ומקלחות מסודרים ונקיים, חיבור לחשמל, ברז מים קרוב ומתקן למנגל.

במידה ולנים במקום ללא חיבור לחשמל בקרוואן עצמו ישנו מצבר נוסף שעליו עובדים המקרר והתאורה. אם אין חיבור לחשמל אין אפשרות להפעיל את המיקרו, או המזגן ואין אפשרות להשתמש בשקע החשמלי.

ברוב החניונים יש גם בקתות וצימרים, כך שהחוברת מתאימה גם למי שמטייל ברכב רגיל, או רוצה להקים אוהל. ישנם כמה חניונים (במיוחד באיזור קייפטאון) שיש בהם אנשים שגרים שם באופן קבוע. הרמה של חניונים אלה יותר נמוכה. להוציא מקרה אחד לא התאכזבנו מרמת החניונים שמופיעים בחוברת. מחיר ממוצא כ – 120 רנד ללינת לילה. 

שמורות טבע

אנחנו ויתרנו על שמורת הקרוגר הענקית והתמקדנו בשמורות קטנות יותר.

ככלל רצוי לטייל בשמורות בשעות אחר הצהריים המאוחרות ובשעות הבוקר המוקדמות. אז ניתן לראות הרבה יותר חיות. בשעות החמות החיות נחות בצל וקשה יותר לראות אותן. זאת הסיבה שכדאי לישון מה שיותר קרוב לשמורות או אם ניתן בתוכן. לקום בבוקר והמראה הראשון שאתה רואה הוא של זברה המלחכת את הדשא ליד הקראוון שלך זה בהחלט נחמד.

די מעצבן שחייבים לצאת מהשמורות בשעות אחר הצהריים, הרבה לפני שיורד הלילה, דווקא בשעות אלה קמה השמורה לתחייה ויש פעילות רבה של בעלי חיים. אפשר לצאת (בתשלום נוסף) לטיול לילה שמארגנת השמורה.

הביטחון האישי

סוגייה שמרבים לדוש בה בדרום אפריקה. המסקנה שהגענו אליה היא שלא נעים להגיד אך זה עניין של צבע: במקומות שאתה רואה אנשים לבנים ברחוב, אין בעיה. במקום שאתה לא רואה לבנים כדאי להיזהר.

במיוחד הזהירו אותנו מ: להיכנס ליוהנסבורג – לא נכנסנו, להיכנס ללסוטו שלא באמצעות טיול מאורגן  - לא נכנסנו ומלנסוע לאורך הכיף המזרחי או מה שנקרא החוף הפראי – (wilde coast)  , נסענו, נהגנו במשנה זהירות וחזרנו הביתה בשלום. רוב התיירים מעדיפים לעשות את הדרך הזאת בטיסה.

ככלל – הדרום נותן הרגשה הרבה יותר בטוחה מאשר בצפון. גם בסווזילנד הרגשת הביטחון גדולה יותר.

יום חמישי 17.1

טיסת אלעל ליוהנסבורג בשעה 0:700 מבן גוריון, נחיתה ביוהנסבורג בשעה 16:00 (אין הבדלים בשעות).

לינה www.airportbackpackers.co.za אשר באו לקחת אותנו משדה התעופה.

יום שישי 18.1

נציגי חברת הקראוונים באו לקחת אותנו מהמלון אל המגרש שלהם www.bobocampers.co.za

הסברים על הרכב ויציאה לדרך. יורד גשם.

מגמת פנינו קניון נהר הבלייד באיזור מפומלנגה – נסיעה על כביש N12 .

לפי המלצת חברת הקראוונים לנו בלילה הראשון על גדות נהר אוליפנט. גשם רב עשה את דרך העפר המובילה ללודג'  חלקה ומסוכנת, אך עברנו אותה בשלום. גם החשש שבגלל הגשם שירד כל הלילה יעלה הנהר על גדותיו ויציף אותנו לא התממש...

  www.olifants-river-lodge.co.il

יום שבת 19.1

נסיעה ל sabie  בדרך הררית ויפה – המון גשם וערפל. לינה בחניון בסבי לפי המלצת החוברת .

יום ראשון 20.1

עד העיירה  graskop   (ראש דשא?)  ביקרנו במפלי מקמק ובמפלי ליסבון.

מגרסקופ  מתחיל מסלול יפהפיה עם תצפיות מדהימות על דרך מס' R372: חלון האלוהים ואצבע אלוהים הן תצפיות נוף אל המישורים של שמורת הקרוגר הנמצאים מתחתינו. האמת היא שהיה ערפל רציני ואי אפשר היה לראות הרבה, לפי ההסברים – ערפל הוא מצב תמידי כאן (משהוא שקשור לכך שהאויר החם מתרומם, מתקרר ויוצר עננים) ועדיין הביקור מרשים – גם עם העננים.

סירי המזל של בורקה, הוא מקום המפגש של שני נחלים שהתחתרו באבן החול ויצרו קניון מרהיב ובריכות מיים עגולות.

ונהר הבלייד –תצפיות נפלאות.

בקיצור, כל שלט חום (המורה על אתר נופי) שאתם רואים על הדרך הזאת היכנסו אליו. חלק מהמקומות גובים תשלום על הכניסה וחלק הכניסה חופשית.

פרטים נוספים: www.graskop.com .

לינה בקניון נהר הבלייד.

יום שני 21.1

נסיעה צפונה להודספריט ואח"כ חזרה דרומה על גבול שמורת הקרוגר עד לnelspruit. נסיעה ארוכה ומיגעת דרך ישובים אין סופיים של שחורים.

במחשבה שנייה עדיף לחזור דרך נהר הבלייד שבו נסענו אתמול, אמנם זו נסיעה על אותה הדרך אך היא קצרה בהרבה ושווה שוב לחזות ביופי שלה.

לינה בנלספריט.

יום שלישי 22.1

כניסה לסווזילנד דרך jeppe's reef, שימו לב: עדיף להכנס דרך ג'פס ריף הרחוקה יותר מנלספריט ולא במעבר הקרוב יותר כי הדרך אליו משובשת.

סווזילנד – עולם אחר.

סווזילנד היא ממלכה עצמאית עם מלך השולט על רוב רובו של הרכוש במדינה. מדינה ענייה הרבה יותר מדרום אפריקה אך הרבה יותר סימפטית.

לפי מה שנאמר לנו – הבטחון האישי רב יותר ואין ממה לחשוש כמו בדרום אפריקה.

סווזילנד ידועה כשוויץ של אפריקה, ולא לחינם: הרים מוריקים ועליהם מגוון עצום של עננים על פסגות ההרים הקרובים באים ונעלמים, מסתירים את ההר או חושפים את פסגתו. לפעמים בצבע כסף זוהר למרחוק, לפעמים ממש מסביב, ואתה נוסע בתוך ערפל סמיך. (טוב – קצת נסחפתי בתיאורים ציוריים אבל זה באמת יפה)

נסיעה לפיגס פיק ואח"כ שיטוט סביב maguga dam, אגם מלאכותי שנוצר מסכר שנבנה על הנהר.

אין חניונים ללינת לילה, לבסוף תפסה את עיננו חוות סובנטו – מבנה פשוט ליד האגם שאותו מנהלים אח ואחות צעירים. הכל מאוד פשוט אך השירותים נקיים, מקלחת שאת המיים שלה מחמים במדורה גדולה, וארוחת ערב מצוינת שהכינה בעלת המקום.

מקום מדהים.

Subantu guest house' tl. 6446620, 6279276

יום רביעי 23.1

טיול בשמורת מללוטצ'יה – גבעות נרחבות עם נופים פתוחים, בעיקר אנטילופות וציפרים.

ואז נסענו להתארח אצל שחר ויעל במבבנה הבירה.

שחר ויעל בסוף שנות השלושים שלהם, הוא מקיבוץ כרמיה, היא מרחובות, שני ילדים בני ארבע ושש.

שחר הקים בסווזילנד חברה לאמצעי השקייה.

יעל עבדה כמה שנים בעיתון של סווזילנד, ועכשיו היא מנהלת הפרוייקטים של ארגון-ללא מטרות רווח בשם  Gone Rural boMake,  הצמוד לחברה שנקראת.Gone Rural מטרתו - העצמה נשית ע"י מתן עבודה לנשים בבית שלהן - שיעשו מה שהן יודעות לעשות.
בגאן רורל עובדות כ700 נשים מ13 קהילות  ברחבי סווזילנד הטווות פרטי עיצוב לבית
מעשב שגדל בהרים של הממלכה.
הארגון של יעל שם לו למטרה להעצים את הנשים על ידי תמיכה בחינוך ובבריאות שלהן,
של הילדים המטופלים על ידן, ושל שאר הקהילה.
עבודה פירושה שיעשו מה שהן יודעות – יארגו ויטוו כלים מקש, יש גם יצור נרות, בטיק וחימר – אך הכוונה בכל מקרה  לתת עבודה לנשים.

יעל מעורה מאוד בנושאי הקהילה בסווזילנד וממנה למדנו המון מה פירוש העולם השלישי:

הבעיה העיקרית איידס.

לא מדברים על כך, הסטטיסטיקות משקרות. לפי הסיפורים של יעל הדרך היחידה לדעת עד כמה התופעה נפוצה היא באמצעות הבדיקות שעושים לנשים בהריון, זו הקבוצה שמגיעה לבדיקות רפואיות יחסית די הרבה. ואז לוקחים מהן בדיקת דם. מתברר ש39 אחוז מתוכן נשאיות לאיידס!

כלמור, אתה הולך ברחוב מסתכל על האנשים וכמעט כל אדם שני הוא נשא של איידס.

ברררר.......

מה המשמעות של כל זה?

כמחצית מילדי סווזילנד אינם יודעים מה זה אבא ואמא במובן המגן והמטפח שאנו רגילים אליו.

כמחצית מקבוצת הגיל הפעילה מינית עתידה למות במוקדם או במאוחר, לפני שילדיהם יגיעו לבגרות. זאת אומרת שכמחצית מהילדים גדלים יתומים.

במקרה הטוב יש סבתא שמגדלת אותם. ואומנם, כך אומרת יעל, יש נשים מבוגרות המגדלות כ10 ילדים - יתומיהם של ילדיהן שלהן.

במקרה שאין סבתא נופל הנטל על האחות הגדולה – ילדה בת שמונה (במקרה הקיצוני) שמגדלת את האחים שלה. כסף אין, אין מי שיפרנס, מה תעשה?

היא שוכבת עם השכן שמדביק גם אותה במחלה.

והמעגל חוזר חלילה.

מי שהנושא נוגע לליבו יכול ליצור קשר עם יעל[email protected]

יום חמישי 24.1

נסיעה דרך עמק אזוליני לשוק במנזיני – העיר השנייה בגודלה בסווזילנד, המשך לשמורת טילני  (hlani game sanctuary) במזרח המדינה.  בשמורה זאת מצאו מקלט קרנפים שנמצאים בסכנת הכחדה והוחזרו לשמורה. לינה בשמורה.

יום שישי 25.1

חזרה לחלק המערבי של סווזילינד.

בדרך ליד בית הסוהר ראינו אוהל אירוח ענק, דגלים, והמון אנשים גברים בחליפות ובעניבות, נשים בבגדי ערב.

נכנסנו – את פנינו קיבלו שוטרים סווזים בסבר פנים יפות.

מה קורה כאן? – טקס חילופי מנהל בית הסוהר במעמד שר המשפטים הסווזי. אתם מוזמנים להיות האורחים של השר.

קצת לא נעים להידחף אבל המארחים מתעקשים. הצטלמנו עם שר המשפטים, נתנו כרטיס ביקור – אם יגיע ארצה יבוא לגולן לעשות איתנו טיול ג'יפים.

המשכנו  לעמק אזוליני ( ezulwini ). איזור שבו גרים רוב הלבנים בסווזי, מפגש עם שחר ויעל במתחם house on fire בפאב.

לינה בשמורת milwana game reserve – את פנינו מקבלים עדר צבאים גדול ממש בתוך המחנה.

יום שבת 26.1

טיול בשמורה: אנטילופות, זברות, ציפורים.

אח"כ יעל לוקחת אותנו לביקור בחוות הפרות לחלב של אחד מחבריה. הולנדי שמגדל פרות בסווזי. מכיוון שאנו חקלאים – הנושא מעניין אותנו. השוואה עם הרפתות של שכנינו בגבעת יואב מראה שאצלנו הרפת מתקדמת הרבה יותר.

נסיעה למעבר הגבול mhamba בדרום המדינה וחזרה לדרום אפריקה.

לינה ב piet retief

יום ראשון 27.1

נסיעה על  R29) N2 ) עד לשמורת hluhluwe. "חוף הפילים"  הינו איזור של שמורות טבע. שמורתhluuhluwe / imfolozi   הינה שמורה גדולה מאוד. אנחנו נכנסנו אליה בכניסה הצפונית מכיוון העיירה hluhluwe, דרך הmemorial gate  .( השילוט אינו ברור).

כניסה נוספת, דרומית יותר, שמביאה לשמורת אימפולוזי, נמצאת בהמשך הדרך ליד הירידה לעיירה סנט לוצ'יה.

בשמורה שפע בעלי חיים. עדרים גדולים של ג'ירפות.

לינה בחניון ליד הכניסה לשמורה (לא מופיע בחוברת).

חומר נוסף על השמורות באיזור: www.kznwildlife.com

יום שני 28.1

נסיעה לכיוון העיירה סנט לוצ'יה.

מפגש ראשון עם האוקינוס ההודי: מרחבים ענקיים וריקים של חופים זהובים מכוסים חול לבן ללא נפש חייה.

סנט לוצ'יה – עיירת נופש קטנטנה – בטוחה למראה (כלומר על כל שלושה אנשים שמסתובבים ברחוב – ניידת של חברת שמירה), סיור בעיירה בשעה 7 בערב הביא אותנו למסקנה שבאמת אין מה לדבר על חיי לילה בדרום אפריקה – כל החנויות נסגרות עוד לפני החשכה, איש אינו מסתובב ברחוב.

לינה בקמפינג בעיירה.

יום שלישי 29.1.

נסיעה לשמורת סנט לוצ'יה עד לקייפ וידל.

חזרה לסנט לוצ'יה ללינת לילה.

יום רביעי 30.1.

מסנט לוצ'יה לארץ הזולו.

הנופים מזכירים במידת מה את סווזילנד – סווזילנד יותר יפה.

 Eshowe   מרכז ארץ הזולו.

האמת היא שמגיעים לעיר אשר לעינו של התייר הישראלי הרגיל שאינו מכיר את ההסטוריה של הזולו אין בינה לבין כל עיר אחרת שום הבדל. ביקרנו במוזיאון הזולו בעיר ולמדנו קצת על מלחמת הזולו ומקומה בהסטוריה הדרום אפריקאית. יש גם מרכז שבו מציגים ריקודים ותלבושות של הזולו מה שיכול לעשות את הביקור קצת יותר חוויתי – אנחנו לא ביקרנו בו ולא נשארנו ללון בעיר כך שהיתה איזה תחושה של החמצה של נסיעה די ארוכה כדי לראות מוזיאון של הזולו בלבד.

www.visitzululand.co.za

לינה  מצפון לדרבן.

יום חמישי 31.1

נסיעה לדרבן על דרך החוף היפהפיה.

עיון במפה הראה לנו שכדאי לעזוב את הN2  ולעלות על הM4 שמכניסה אותנו ישר לתוך העיר לאיזור הנמל.

בדרך מושך את תשומת לבינו מבנה ענק מצועצע. עצרנו. קזינו. נכנסנו. לא ניצלנו את ההזדמנות לנסות לממן את הטיול במשחק ברולטה. אולי הפסדנו? או הרווחנו?

יציאה מדרבן על הM4. נסיעה ונסיעה ונסיעה והנמל לא נגמר. קלומטרים של מחסנים. אכן נמל ענק.

לינה בחניון מדרום לדרבן.

יום שישי 1.2.

בוקר בדרבן והמשך נסיעה על הN2 לכיוון ה wilde coast, הידוע גם בשם הכייפ המזרחי.

מרבית התיירים בדרום אפריקה מחלקים את הטיול ברכב לשניים ואת הקטע שבין דרבן לפורט אליזבט עושים בטיסה.

הסיבות: הדרך ארוכה מאוד ובעיקר מסוכנת – כך לפחות גורסים המקומיים. ואמנם לאורך הדרך הזהירו אותנו אנשים שפגשנו במקומות הלינה בחניונים שלא לעבור דרך ה"חוף הפראי" כי ישדדו אותנו שם.

יש שתי דרכים לעשות את הדרך – האחת היא על הR61, שהיא דרך צדדית. הזהירו אותנו משודדים. אמרנו לנו אם כבר לנסוע באיזור הזה – רק על הN2, שהיא דרך ראשית. התפשרנו, נסענו עליה.

האיזור כולו, הגובל בלוסוטו אין בו כמעט לבנים. לכן היתה בעייה היכן לישון. בחרנו בkokstadt. בדיקה שעשינו קודם לא הניבה שום חניון ראוי לשינה בעיר. באינטרנט מצאנו צימרים בשם the old orchad – אמרנו – מקסימום נישן בצימרים.

קוקסטד התבררה כעיר הרבה יותר סימפטית משציפינו.

בכניסה לעיר – מלון. הסכימו להלין אותנו עם הקראוון בחצר המלון בלי לתת שום שירותים אך רצו מחיר מופקע. אמרנו בסדר, את זה כבר יש לנו, בכל זאת נחפש משהוא אחר.

בתחנת הדלק הסמוכה היו מאוד נחמדים וצלצלו  אל פט משמורתmount currie nature reserve , נסענו לשם ללינת לילה. טל. 082-3799775,  031-3667500.

www.kznwildlife.com

יום שבת 2.2.

בוקר, פוקחים את העיניים ודבר ראשון רואים זברות מלחכות את העשב ממש צמוד לקראוון.  איזה יופי.

השמורה מקסימה, לא הופיעה לנו בשום מקום בכתובים, סביב סכר שנבנה על הנהר.

ממשיכים לנסוע על הN2 ונכנסים לתוך ה"איזור המסוכן". על הדרך הראשית רק עיר גדולה אחת – umtata שזכתה עד מהרה בפינו לכינוי "מוקטעה".

עוצרים בשולי העיר בתחנת דלק – הקופאית יושבת מאחורי זכוכית משוריינת, זקן חביב מבקש "נדבה", משלא נענינו – מסמן לשני צעירים שעומדים במקום לנסות לפגוע בצמיגים של הרכב. הסתלקנו לפני שיבוצע עלינו גזר הדין.

מהפח אל הפחת – הכביש עובר בתוך העיר. עיר סואנת ושחורה מאדם. עומדים ברמזור, מישהוא מנסה לפתוח את דלת הקראוון. הכל לאור היום.

יורדים מהכביש הראשי לכביש 61 לכיוון פורט סנט ג'ונס לחופי האוקינוס ההודי.

בקייפ המזרחי או כפי שהוא נקרא החוף הפראי ישנם שני מוקדי משיכה – העיירה פורט סנט ג'ונס או מפרץ קופי ביי. שניהם ירידה של כ70-80 ק"מ מהכביש הראשי בכל כיוון ובשניהם ניתן לבלות את הלילה. הדרך יפהפיה.

אנחנו בחרנו לישון בפורט סנט ג'ונס.

יום ראשון 3.2

בכניסה לעיירה תחנת מידע מאוישת. נותנים מידע מפורט מה ניתן לעשות במקום. (סגור ביום ראשון)

טיול נינוח בפורט סנט ג'ונס ובסביבותיה.

יום שני 4.2

חזרה לאומטטה המפחידה והמשך נסיעה על הN2.

החלטנו להרבות בנסיעה ביום זה, עוברים את איסט לונדון כשמגמת פנינו שמורת אדו לפני פורט אליזבט. לינה בklochestar.

יום שלישי 5.2

כניסה לשמורת אדו מכיוון קלוצ'סטר.

השמורה הורחבה לאחרונה וכוללת גם חלקים חדשים הקרובים לקלוצ'סטר. זאת אולי הסיבה שהכניסה לחלק החדש של השמורה אינה משולטת כראוי.  תשאלו בקלוצ'סטר איך מגיעים.

החלק החדש של השמורה סבוך מידי במצחייה וכמעט שלא ניתן לראות בעלי חיים.

בשמורת אדו הוחזרו פילים שהיו פה פעם בשפע והוכחדו. כמו כן הוחזרו לכאן גם כמה אריות. אריות לא ראינו, פילים ראינו הרבה.

הגעה לחניון, מנוחה ויציאה לתצפית נוספת בחיות לפנות ערב.

בחניון הצמוד לשמורה יש פיצוי על כך שלא ניתן לטייל בשמורה בלילה: על בריכת המיים הצמודה לחניון הותקנו פרוז'קטורים המאירים בלילה את הבריכה עם כל החיות הבאות לשתות. הותקן גם שביל המוסתר מעיני החיות ומוביל אותך למין מחסה בו אתה יכול לשבת בדממה מוחלטת ולצפות בחיות ממש מקרוב. יופי.

יש גם מחסה נוסף שבו ניתן להתקרב קרוב מאוד לסבך שבנחל ולצפות בציפורים המתארגנות לשנת לילה.

www.sanparks.org

יום רביעי 6.2

עברנו את פורט אליזבט לאיזור דרך הגנים.

עכשיו הכל משתנה: המרחקים בין אטרקציה אחת לשנייה נהיים קטנים יותר ותחושת הביטחון גדולה הרבה יותר. זהו איזור תיירותי מאוד שמרבים לטייל בו (בעיקר הדרום אפריקאיים) ו- לא נעים להגיד זאת – אבל אתה רואה הרבה יותר לבנים, החניונים פחות מסוגרים מאחורי גדרות ושערים ובהתאם לכך תחושת הביטחון שלך גדלה.

ציציקמה (tsitsikamma): שמורה מדהימה במקום שבו סטורם ריבר (הנהר הסוער) נשפך לאוקינוס ההודי וכוללת סביבה כמה מוקדי עניין.

עצרו בתחנת הדלק על הN2, קחו מפה בתחנת המידע, ואל תחמיצו הליכה ברגל לאורך הגשר על הקניון העמוק מאוד מתחתיכם של נהר סטורם.

www.tsitsikamma.info

לינה בשמורת ציציקמה מול גלי הענק של האוקינוס המתנפצים על הסלעים.

יום חמישי 7.2.

טיול בוקר בשמורה. מרהיב.

ירידה מהכביש הראשי ונסיעה על ה102 לכיוון nature vally, הדרך סגורה בגלל שטפונות שהיו שם בנובמבר 2007, אך שווה להיכנס למרות השלט המודיע שהדרך סגורה ולהגיע לפינת חמד על גדות הנהר ששטף איתו את הגשר.

לינה ב knysna.

יום שישי 8.2.

נייזנה יושבת על לגונה שנוצרה במקום שהנהר נשפך לאוקינוס. מההרים העוטרים את העיירה יש נקודות תצפית מרהיבות אל המפגש בין ים לנהר: בזמן השפל יורדים פני המיים וחושפים את האצות הגדלות בתוך המיים.

יש גם מרינה ליכטות, מפעל לגידול צדפות ובבונים שהגיעו מהיער הסמוך ומתיישבים על פחי האשפה והופכים אותם. (קנס של 500 ראנד למי שיתפס כשהוא מאכיל בבונים מודיעים השלטים לאורך הדרך).

www.tourismknaysna.co.za

לילה נוסף בנייזנה.

יום שבת 9.2

ירידה מהN2 ונסיעה לכיוון oudtshoorn - מרכז גידול היענים בדר"אפ.

נסיעה על R62 ב"קארו הקטן". לראשונה בדרום אפריקה  רואים נוף שמזכיר מדבר. פחות צימחייה, הרים נישאים משני הצדדים.

לינה בחניון בcalitzdorp, מי המעיינות החמים הנובעים במקום נאגרו לתוך בריכות. למרות הצבע ה"בוצי" משהוא של המיים – נעים להתרחץ – במיוחד בשעות הערב או שעות הבוקר המוקדמות כשהטמפרטוה יורדת, כי כל האיזור חם מאוד.

ראשון 10.2.

ירידה מ R62, אל מעבר ההרים tradwouv על כבישR324. מרהיב.

הגעה לswellendam, מותק של עיירה.

עיירה קטנה הבנויה מול צלע ההר, נחל זורם, יערות אלונים, מזג אויר נפלא, -  ממש מתבקש מסלולי הליכה ברגל. חצרות הבתים אינן מגודרות ושמורות. לינה במקום.

יום שני 11.2.

המשך לhermanus   לחופי האוקינוס ההודי. לפי המפה אמורה להיות פנייה מcaledon  על כביש R320. אנחנו שאלנו בעיירה והפנו אותנו לעשות עיקוף דרך botriver, שווה לבדוק.

בהרמנוס טיילת נחמדה בנמל הישן.

לינה בחניון בפרדייס פארק. לא מומלץ. שווה לנסות בעיירה הסמוכה (בכיוון הרמנוס, רמזור ראשון ימינה ולנסוע עד הים – יש שילוט).

יום שלישי 12.2

נסיעה לכיוון הכייפ, עצירה בגנים הבוטניים הרולד פורטר. www.sanbi.org

והמשך על דרך החוף המדהימה ביופיה.

אין חניונים לקראוונים (לפחות לא מצאנו) קרוב לקייפטאון ולכן התמקמנו בחניון בcommetjei  מדרום לקייפטאון – והפעם  - על שפת האוקינוס האטלנטי –

המיים קרים.

יום רביעי 13.2

להר השולחן בקייפטאון שלושה מצבים:

או שיש רוח ואז הרכבל סגור,

או שיש עננים ולא רואים כלום.

או שיש שמש.

היום יש שמש ולכן לפי המלצות שקיבלנו – רצוי לעלות קודם כל על הר השולחן כי מזג האויר יכול להשתנות במהירות.

הבעייה היא שכמונו חשבו עוד כמה מאות רבות של מבקרים. כולם מגיעים בסביבות השעה 11:00 והתור ארוך ארוך ארוך – בשמש הלוהטת.

מסקנות: קודם כל שווה. למרות התור והשמש החזקה: התצפית המתגלה מעל ההר המיתמר למעלה מ1000 מ' מעל האוקינוס הקרוב קרוב –מרהיבה.

כדאי להגיע או מוקדם בבוקר או בשעות אחר הצהריים. (מי שמשוגע מספיק יכול גם לעלות או לרדת ברגל).

לאחר מכן v&a waterfront, בו הפכו את הנמל הישן של קייפטאון למתחם תיירותי ענק של מסעדות וקניונים. אכלנו במסעדה על המיים מעל מרפסת קטנה בה מאפשרים לכלבי ים לעלות אל המרפסת ולהתחמם בשמש. נחמד.

חזרה לחניון

יום חמישי 14.2

נסיעה לכיף הדרומי.

למרות שקייפ אגולהס היא הנקודה הדרומית ביותר באפריקה, לכיף התקווה הטובה יש יחסי ציבור טובים יותר – גם נוף יפה יותר.

ולכן מגיעים כולם לשם- להצטלם ליד השלט המראה את קו האורך והרוחב המדויק, להשקיף מהמגדלור אל המקום בו נפגשים זה בזה האוקינוס ההודי (השקט) והאוקינוס האטלנטי, ולהציץ אל השלט המציין את המרחקים מנקודות שונות על פני הגלובוס.

מה הכי קרוב? – הקוטב הדרומי (מעל 6000 ק"מ), מה השני הכי קרוב? – ירושליים (מעל 7000 ק"מ).

חזרה לחניון בקומטג'י  דרך החוף המזרחי של הכייפ. בעיירה simon's town, מושבה גדולה של פינגוונים ממש בתוך העיר.  אתה הולך לך בשבילים העוברים ממש מעל מושבות הקינון שלהם.

יום שישי 15.2.

נסיעה  לקייפטאון דרך chapman's peack  הדרך M6 בתשלום, שווה כל גרוש. אמנם הגשם והעננים מסתירים קצת את יופיה של הדרך אבל יפה, יפה, יפה.

ביקור נוסף בקייפטאון ונסיעה לחניון הנמצא מצפון לקייפטאון בmelkbostrand  .

שבת 17.2

החזרת הקראוון באטלנטיס. במפעל בו מייצרים את הקראוונים. החברה הביאה אותנו לשדה התעופה. כרטיסים ליוהנסבורג קנינו כבר קודם בחברת קולולה. www.kulula.com .

שלום דרום אפריקה.

היה נפלא!!!

זהו, תם הטיול בדרום אפריקה. חוזרים ארצה אל הגולן שבימים אלה ירוק ופורח בשלל צבעים. אנחנו בבית.

מי שרוצה אינפורמציה נוספת – נשמח לענות.

ציפי וג'ימי,בטלפון -  052-2543323 או במייל או דרךהאתר שלנו