משפחת ישעיהו זוג (אילה ואיתן) עם שלושה ילדים (הבנים אילון ועמית והבת גלי) שהיו הרכש האחרון שלנו לטיול והם בהחלטה (נכונה מאד) של הרגע הכמעט אחרון הצטרפו לטיול, הם לא היו במפגש קבוצה שלהם אלה במפגש של קבוצה אחרת ונפגשו עם שאר המשפחות רק בשדה התעופה.
את הסיפור של המשפחה שכתבה בכישרון ובחוש הומור אילה תוכלו לקרא בהמשך.
יום ראשון לטיול 30.9.09
22:00 בלילה – דקות אחרונות לפני שהעיניים נעצמות לחלוטין (אנחנו עם שעתיים שינה מאתמול בבוקר).
יצאנו לדרך...
התחלה ארוכה למדי – הטיסה יצאה ב- 00:00 – הילדים היו ערים עד לשעה זו – כל הכבוד להם... נו בסקאל יש ווי פתוח לשימוש, ולמזלם היו שם עוד שני אחים – מיד התקיים טורניר זוגות – אחד מכל משפחה... וזה העביר את הזמן עד הטיסה. וכמובן גלי – כיאה לקלפת'ה שכמוהה, הספיקה לקנות לעצמה זוג נייק (לילדה יש טעם!).
הטיסה עברה מרביתה בשינה. עם הנחיתה והיציאה מהמטוס עמיתוש מעד ונתקע היישר בכסא המטוס – ומעכשיו ועד סוף הטיול מלווה אותו פנס מכובד בעין ימין.
עם "כינוס" הקבוצה בשדה התעופה בגרמניה זכינו מיד לתואר "המשפחה החדשה". יש פה חבורה רצינית של בנים בגילאי 12-7, ובהתאם לכך משחק כדורגל כבר נערך במגרש החנייה בזמן שחיכינו לקבלת הקראוונים. סה"כ הקבוצה (7 קראוונים) נראית נחמדה מאד. שתי משפחות זה כבר טיול שני שלהם עם החברה הזאת.
הקראוון מדהים!!! פיאט דוקטו... מיטת קומותיים מאחור, מיטה זוגית מעל קבינת הנהג, ופינת אוכל שהופכת למיטה וחצי. (כיוון שאנחנו כידוע "קצת" עצלנים – כרגע אילון וגלי ישנים ראש לרגליים, וזאת על מנת לחסוך את הסידור של המיטה בבוקר. הלילה לא נראה שזה יהיה אכפת למשהו כיוון שהם כל-כך עייפים... עמית כמובן ש"הזמין" מבעוד מועד את הלילה הראשון בקומה העליונה...).
יש שירותים כימיים ומקלחת פצפונת (נראה שעדיף לנצל את המקלחות בחניונים...אבל תיכף נגיע גם לזה) כל הארונות, ויש הרבה, ננעלים בזמן הנסיעה. קיבלנו מחברת השכרה גם שולחן וכסאות לבחוץ, וגם את כל הכלים למטבח כמובן שבדרך כבר נשברה צלחת אחת... יש מטבח קטן וקומפקטי. ונקודה חשובה – הקראוון חדש, ממש חדש 18,000 ק"מ זה חדש. הריפודים וכל השאר ממש חדש.
איך שקבלנו את הקראוונים, ואחרי בדיקה דקדקנית של יקים גרמנים, נסענו לסופר קרוב והצטיידנו בכל טוב ל- 3 ימים הראשונים. גבינות, נקניקים, בשרים וכו'. נראה שמבחינה קולינרית יהיה טעים, אמנם נצטרך לעבוד בשביל זה אבל בכל זאת... האההה – יש לנו בקבוצה יועץ קולינרי!!! (השף יהודה מימוני - צ.י)
אחרי ההצטיידות, נסענו לחניון בפארק אפלואה. החנינו את הקראוונים ויצאנו לטיול אופניים. בעקבות מחסור באופניי ילדים – קיבלנו זוג אחד לילד לבד, אחד נגרר למבוגר – להלן איתן, וגלי עם כסא מלכות מקדימה על האופניים שלי. כיוון ששני הילדים לא הסכימו לוותר על נסיעה עצמאית, איתן מצא את עצמו מחליף פרטנר כמעט בכל עצירה וזה כלל גם התאמת גובה הכסא בהתאם לרוכב... לשני הרוכבים. וגלי... היא ישבה ושרה... אילוני חמודי... גשם גשם רד מהר ותבוא ביום אחר...ואכן ירד גשם, מרבית הטיול היה גשום ואף נאלצנו לעצור תחת עץ ערמונים כדי להתחבא מהגשם (מחר נאכל ערמונים על האש!!!). בשלב (...) קשה, כשגלי שומעת את הנשיפות שלי היא משתתפת במאמץ עם "אוי, קשה לי...". בדרך גם ראינו המון פטריות כמו בציורים אדומות עם נקודות... כדי להתחמם קצת בדרך עצרנו לאכול גלידה... היה טיול נפלא וחזרנו לקראוון רטובים לחלוטין אך שמחים ומאושרים.
איתן והילדים הלכו לעשות מקלחות בזמן שאני סידרתי את הקראוון לימים הקרובים, כל אחד זכה לכרית והשמיכה שלו מהבית... ועכשיו למקלחות... יש פה מקלחות מסודרות מאד... מקלחות רגילות, מקלחות להורה וילד, אמבטיה לתינוקות בצורת חצי ביצה, וגולת הכותרת – מקלחת משפחתית בצורת משפחת קופים!!! מתאים לנו או לא? ואגב – כל המקלחות מוגבלות ל- 6 דק'.
זהו להיום. מחר צריך להיות מוכנים ב- 8:30 אחרי ארוחות בוקר... מש' ישעיהו...
לילה טוב
יום שני לטיול 1.10.09
קמנו בבוקר למשמע הגשם... אבל למזלנו הוא לא היה ארוך...
לאחר התארגנות בוקר – זה לא פשוט עדיין... הכל, אבל הכל צריך להיות מאורגן... הלו – זה מש' ישעיהו, אירגון... הכוונה שהכל בתוך הארונות על-מנת שלא יפול בנסיעה. וכל זה אחרי ארוחת בוקר, החלפת פיג'מות וכו'... כנראה שאנחנו לא היחידים עם בעיית התארגנות, ובלי בקשה מאתנו אך לשימחתנו – שונתה שעת היציאה מ- 8:30 ל- 9:30! לא תאמינו אבל עמדנו בכך.
יצאנו לאפלדורן לביקור בארמון המלכה האטלו. הוא שוכן כמובן בתוך יער... המבנה וה"גינה" שמסביבו מדהימה. קיבל את פנינו טווס, שנאלץ לברוח מההתלהבות של הילדים. נכנסנו לתוך הארמון רק כדי לגלות שאנחנו בכלל באורוות... ארמון לסוסים, ומיד חשבנו על רמוש!!! פה לכל סוס יש את המקום שלו, עם עמדת חציר ושוקת משיש בגובה שלו! לכל אחד יש את השם (אפילו מצאנו את המייקל לואיס... הסוס) ועיטורי זהב בכניסה לתא. בהמשך יש תצוגה של כל מיני כרכרות, קיץ, חורף... אולם נפרד לאוכפים, אולם נפרד למדים... ועוד לא הגענו לארמון... אההה... בקצה היה גם "גיפ". אח"כ הגענו לארמון עצמו, סיירנו קצת בחדרים וראינו את הגנים המדהימים שיש בחוץ וגם את המזרקה בגובה 13 מ' .
משם נסענו לקצת זמן חופשי בעיר, שבו הילדים נהנו מה- patat , כלומר גם איתן ואני... צ'יפס לא? אבל אצל הילדים הוא היה מלווה בקטשופ ולא במיונז. ושביל להשלים את החגיגה, בצמוד לצ'יפס היתה חנות של... גבינות! אז קינחנו בחתיכת גבינה לדרך. וקדימה – לפארק הקופים.
פה הילדים הרגישו בבית... בתחילת הדרך, למי שאין תיק עם ריצ'רץ', נותנים תיק כזה כדי שהקופים לא יוכלו להוציא דברים מהתיק. התחלנו בהליכה ולא ראינו כלום. אבל פתאום הגענו למקום עם מלא!!!!! קופים. חמודים ומשתוללים. הייתם צריכים לראות את הפנים של עמית! איזה אושר! היתה גם הופעה של הגורילות, אבל היא כולה היתה בהולנדית ולא הבנו אף מילה, הקופים עצמם רק הגיעו, הראו את עצמם ואכלו מה שזרקו להם. המשכנו לטייל בפארק, כל פעם עוברים לקופים מסוג אחר. המקום מאורגן כמו לונהפארק לקופים – גשרי חבלים, נדנדות, ערסלים... מזכיר את הגן התנכי רק "קצת" יותר גדול וכולו רק קופים! הם ממש מסתובבים לידינו אבל אסור לגעת בהם. בכל פינה יש שומרים מהגן שלא מרשים לגעת וללטף. ביציאה מהפארק יש גן שעשועים גדול. כלומר אם הילדים לא הוציאו מרץ עד עכשיו (והם הוציאו), אז פה הם יכולים להוציא עוד קצת.
משם נסענו לחניון לילה, עמית כבר מצא חבר שאיתו הוא נסע בקראוון להלן ארז!!!... שוב מקום יפיפה, חונים על דשא ירוק... ברחבה שבין כל הרכבים התארגן במהירות שיא עוד משחק כדורגל לבנים, ואנחנו מיהרנו אני להכין ארוחת ערב, ואיתן למקלחות לילדים. פה המקלחת מוגבלת בזמן ויש כרטיס שמאפשר זמן מקלחת... כיוון שהיה קר מאד, הלכנו על מרק לילדים, ואנחנו – התפנקנו על שרימפס ופטריות מוקפצים בשום, חמאה ושמן זית!!! כן, כן, אני הכנתי!!!
הילדים נרדמו במהירות שיא, ואנחנו נפגשנו המבוגרים מחוץ לקראוון של צפריר המדריך להיכרות נוספת של הקבוצה, קשקושים ולתדריך למחר
יום שלישי 2.9.09
בוקר טוב
מתחילים להתרגל לקראוון, כבר יותר מאורגנים, יש קצת סידרי התארגנות ולכל אחד יש תפקיד. הבוקר התחיל ברגוע ואפילו ההתארגנות לוקחת פחות זמן. בבוקר היינו צריכים למלא מים בקראוון וגם לרוקן את כל המיכלים (לא נפרט...).
הילדים קבלו פס לנסיעה הזאת מחגורות ומושבים, ובילו את הדרך לחיטהורן במיטה העליונה במשחקים והשתוללות. הגענו לחיטהורן והחנינו את הקראוונים לקראת השייט בתעלות. החנייות כאן הן על דשא רך ורטוב... והנה ההתחפרות הראשונה – של משפחת בן טולילה – להלן ההורים של ארז... בנתיים לא שלנו, אבל כולם התגייסו לעזור... חלק עם המצלמות וחלק ממש לדחוף! קראוון!
אבל הם הצליחו!
רק לידיעה, אמנם יש פה מצלמה מאחורה, וכנוסעים רברס היא נדלקת, אך קיבלנו הוראה לא לנסוע רברס בלי שמשהו כוון אותנו! בעצם קיבלנו הוראה – לא לחשוב!!!
השייט עצמו אמור להיות ממש כיף, רק שלנו ירד גשם ברוב השייט והיה ממש, אבל ממש קר! איתן נהג ואנחנו ארבעתנו התכרבלנו בפונצ'ו שלי תחת המטריה. מסכן איתן נרטב לחלוטין! אפילו לברווזים היה קר וחלקם הסתכל עלינו מהגינה ולא מהתעלה. חיטהורן בנוייה כולה מתעלות. בחנייה במקום אוטו יש סירה. הבתים כאילו לקוחים מתוך משחק ענק של מונופול... והגינות ענקיות וירוקות. המון דשא ופרחים! ליד כל בית שלישי עומדת בחוץ טרמפולינת ענק... יש ליד כל בית דשא שמספיק למשחק כדורגל. הבעיה שפה במקום ה"דקל של איתן" שמשפד עליו כדורים וגובה מאיתנו את כל הכדורי רגל... פה הכדורים יכולים לעוף למים! ומי מביא אותם??? בסיום השיט נכנסנו לבית קפה והתפנקנו על שוקו חם לילדים וקפה לגדולים...
משם נסענו לזאנסה שאנס. הנסיעה היא בעיקר על סוללה שעל המים, כלומר נוסעים כל כביש שמשני צדדיו ים! מזכיר את הנסיעה לקיי ווסט אבל לא על גשר, ובלי אופנועי ההארלי שליוו אותנו שם. כיוון שהנסיעה לא היתה קצרה, צפריר אירגן משחק צוללות בקשר בין הקראוונים. בתחילת הנסיעה חילקו לכל קראוון דף של משחק, וכולם היו צריכים לגלות את הצוללות של סיוון. אני נהגתי ואיתן שיחק יחד עם הילדים... לאחר מאבק צמוד עם מש' ברוך, נצחה נבחרת ישעיהו בהפרש של נקודה אחת! כל הכבוד לנו!!!
הגענו לזאנסה שאנס, וביקרנו במוזיאון העיר שכולל דגם של מפעל לשוקולד, שבו הכינו הילדים עטיפה לחפיסה שלהם. כמובן שגלי היתה הראשונה לפתוח את החבילה שלה! משם המשכנו לתצוגה של יצרו כפכפי עץ. הבחור שהדגים כבר יודע להגיד את כל המצגת בעברית. מצאתי שם צ'יקלטות כמו שפעם היו לי. רצו עליהם 67 יורו!!! מה זה הכל??? משם המשכנו לחנות ומפעל ליצור גבינות ולטיול בעיירה עצמה. יש שם תחנות רוח פעילות, אבל כולן היו סגורות עכשיו כי היה ממש קר.
הגענו לחניון. הפעם בשביל לגוון אנחנו חונים ממש קו ראשון ליד תעלת מים. ממש קשה עם הנוף והמקומות הירוקים האלה!!! ומבחינה קולינרית... הילדים משעממים אבל אנחנו ירדנו על סטייק מפולפל בחמאת שום! הפעם המקלחת מתוקצבת על-ידי מטבע ומאפשרת 5 דק' בלבד של מים חמים.
לילה טוב. מחר יציאה בשעה 9:00
יום רביעי לטיול 3.10.09
התעוררנו בבוקר על שפת התעלה, מוקפים בברווזים שטים, ארנבות מטיילות ואפילו ראינו חתול חמוד אפור בשביל עמית ואני. כמובן שישר יצאנו להאכיל את כולם!!! גמרנו את כל הלחם שהיה לנו בקראוון, וכמעט את הגזר. החניון שהיינו בו פשוט מדהים ונראה ששווה להיות שם יותר מיום אחד.
יצאנו לכיוון איינקוזן, למוזיאון הפתוח. ארז הצטרף אלינו לנסיעה והבנים החלו אותה במיטה העליונה... אני לא יודעת בדיוק מה הם עשו שם אבל שקט לא היה שם... ואח"כ הם עבור לסרט בשולחן.הגענו לאיינקוזן ההתחלה היתה בשייט במעבורת. הגענו לכפר... קרררררר!!!! התחלנו עם ה"פלייסטישן" של פעם... חישוק ומקל.. הילדים ניסו ומסתבר שזה לא כל-כך פשוט. אח"כ מי שרצה הכין לעצמו חבל שהתגלה בסופו של דבר לאחת האטרקציות של הטיול. עמית התלהב והחל לקפץ את כל הכפר ולמען הדיוק את כל היום... משם פנינו להכנת סירות מכפכפי עץ. פעילות לילדים שההורים נאלצו לעשות אותה... יש לציין כמה יצירתיים במיוחד. גם גלי קיבלה סירה להכין אך מהר מאד התייאשה ואני ניסיתי את מזלי... איתן עשה עם עמית ואילוני הכין את הסירה ממש לבדו. בשלב מסויים רוב הנפשות הפועלות קצת התייאשו ומחוץ לחדר המלאכה החלו הילדים לקפץ בחבל. אותו חבל שהכינו חוברו לו שניים יחדיו, ו.... הילדים של היום לא יודעים לקפוץ על חבל ששניים מגלגלים... מה חשבתם – המבוגרים ישארו אדישים???? רחל י, רומית, מירי עזריאל ואנוכי הראינו להם למה הכוונה!!!
המשכנו בטיול בכפר. יש שם אנשים שכל התפקיד שלהם הוא לשחק אותה גרים וחיים בכפר.... הגענו לביתן הבגדים... לפתע החלו הולנדים קטנים לצאת אלינו, נבו ראשון בלבוש מסורתי, אחריו רועי ועידן. כמובן שגם הבנות שיר ונוי הצטרפו. לבסוף אפילו נועה וגלי הראו לנו איך נראים ההולנדים... אין על הגלי הזו – היא נכנסה לשם לבד, ופתאום אנחנו רואים את הנעלים שלה מוכנות מחוץ לחדר. משם ועד שהיא תהיה לבושה בשמלה המסורתית הדרך היתה קצרה. חזרנו לקראוונים לא לפני שגילנו שמש' מימוני שכחה את הפלאפון הכפר, ונפרדה מאיתנו לכמה זמן על-מנת לחזור במעבורת לקבל את הטלפון.
נסענו לכפר אדם, לראות את הבית השקוע והמרתף הצף. משם לאזור שוק הגבינות שהיה היום סגור (יום שבת). צפריר שחרר אותנו לזמן חופשי בעיר... מצאנו את עצמנו – כל הקבוצה בצ'יפסריה ה"גדולה" הפתוחה שהייתה ליד. הבחור לא הבין מה נפל עליו... התחלנו בשתי מנות שהפכו ל... הפסקנו לספור. פשוט לא יכולים להיפרד... כל הקבוצה אכלה ארוחה מזינה בריאה ודלת קלוריות!
נסענו לאי מרקן לראות את כפר הדייגים. ומש' מימוני הצטרפה אלינו עם הטלפון האבוד. יצאנו מהרכבים כדי לגלות ש.. קררררררררררררר! הטיול הגיע למרינה, לבית קפה לשוקו חם לילדים וקפוצ'ינו למבוגרים כדי להתחמם.
מכאן אנחנו נוסעים לחניון ליד הפטלינג. הנסיעה עוברת דרך אמסטרדם. לצערנו (וזה כולל כמה משפחות מהטיול... ולא נפרט) בגלל שזה בניגוד לחוק לא עצרנו בקופי שופ... הדרך הייתה ארוכה, והילדים כבר עייפים... בדרך התנהל חידון לא נושא פרסים של שירים. כמובן שהקבוצה הזאת שוברת שיאים – הצלחנו להגיע לכ- 50 שירים שמתחילים באות ל'!!!!!
הגענו לחניון הענק הזה כשהשלישייה שלנו כבר ישנים... ברגוע... לילך ואני לחוצות על כביסה, ורחל מודיעה לנו שאי אפשר לעשות עכשיו, ועוד יותר טוב שנכין לה שקית כביסה והיא (!) תעשה לנו אותה! הערב הזה מוצא חן העיני – קודם כל הילדים כבר ישנים כך שלא צריך לרוץ עם מקלחות וארוחת ערב... ועכשיו רחל עושה לי את הכביסה... מה עוד. אז איך שהנחתי את השרימפס המוקפץ עם שום חמאה ופטריות על השולחן, שוב הגיעה רחל להודיע שהיציאה מחר עוברת לשעה 9:45 במקום 8:45.... אחחחח איזה ערב!
יום חמישי לטיול 4.10.09
הפטלינג...
יצאנו בבוקר בשיירה כדי לגלות שהחניון עדיין לא נפתח ואין מה למהר... החניון נמצא 5 דק' נסיעה מהפארק. למזלנו יש מקומות חניייה מיוחדים לקראוונים ממש בכניסה לפארק. עזריאל הסביר לנו קצת על הפארק ויצאנו לדרך מצוידים במכשירי הקשר. בכניסה קיבלו את פנינו ליצני ההפטלינג, והם ליוו אותנו בפארק בכל מיני מקומות. בעודנו הולכים בשבילים ראינו את כיפה אדומה יוצאת לקטוף פרחים, וגם כמה סנאים ששיחקו להם על העצים.
התחלנו את הדרך בקרוסלה נפלאה. אילוני, עמית וגלי תפסו שלישית סוסים, ולידם רכבו נועה וארז. כיוון שהינו באזור של הקטנים, הוחלט על פיצול... הגדולים/הבנים לחוד והבנות לחוד – אילון, עמית וארז הולכים למתקנים של הבנים, וגלי ונועה למתקנים של הקטנים... איציק ואני עם הבנים. אבא ולילך עם הבנות, לכל קבוצה מכשיר קשר... כבר במתקן הראשון של הנשר נתקלנו בבעיה – הכניסה למתקנים היא מגובה 1.20מ'... ומה לעשות עמית הוא 1.10. והם... בודקים! במתקן השני לאחר המתנה של...70 דק'!!! לא נתנו לעמית לעלות על המתקן החלטנו שעמית יחזור לאיתן ולמתקנים שבהם יתנו לו לעלות. אבל... יש בעיה... אבא ולילך לא עונים בקשר... כל הקבוצה מתגייסת לעזור למצוא אותם בקשר והם לא עונים...וכשהם כבר ענו... לא הצלחנו להתחבר... בסופו של דבר עמית הסכים ללכת עם ארז ואבא שלו למתקנים אחרים (גם ארז ואבא שלו שמחו לעבור למתקנים פחות מפחידים...) ובסופו של דבר הם מצאו גם את אבא ולילך. לעומת זאת – אילוני הצליח לסחוב אותי ל"פיטון" רכבת עושה שני סיבובים של 360 מעלות ועוד שני ברגים!!! הגרון עד עכשיו כואב לי מהצרחות! ואילוני נהנה מכל רגע!!! אח"כ במקרה נפגשנו עם אבא כדי לגלות שגם הם עושים חיים משוגעים באזור של הקטנים. גלי ואבא היו במתקן שבו נכנסים לתוך ספר אגדות... אח"כ כשרצינו ללכת לשם התור היה של 70 דק'. חוץ מזה הם היו בכל הקרוסלות שבפארק... אבא יצא עם סחרחורת בעוד גלי רוצה לעלות שוב... לדעתי אין שום בעיה לבלות בפארק עוד יום כדי להספיק את הכל...
משם יצאנו לדרך כדי להגיע לחניון לילה. עכשיו משהו על המקלחות בטיול... בעיקרון יש מקלחת בתוך הקראוון, אבל כמות המים בקרוואן מוגבלת, ולחמם את המים לוקח 40 דק' לכמה ליטרים בודדים. כך שמשתמשים בד"כ במקלחות ובשירותים של החניון, ואלו משתנים למדי בין חניון לחניון... באחד יש חדר מקלחת משפחתי בצורת קופים (ביום הראשון), באחר המקלחת מוגבלת ל- 6 דק'. באחד קיבלנו כרטיסים שמאפשרים מס' דקות, אח"כ קיבלנו מטבעות שמכניסים על-מנת שיצאו מים חמים. הערב – אין מגבלה על המים אבל – כמו בים צריך ללחוץ על הכפתור כדי שיצאו מים...והמים בזרמונים קטנים ודוקרים ודי מפוזרים, צריך לחפש את הזרם המתאים. גם בשירותים אין אחידות... לפעמים יש נייר ולפעמים לא... היום לא...
הערב הילדים הכינו את הסלט בארוחת הערב, ובתפריט סטייק של דודה ציפורה ופתיתי כוכבים...
לילה טוב, מחר עוברים את הגבול לבלגיה...
יום שישי בטיול 5/10/09
בוקר טוב
הבוקר הלך הכל חלק למרות שיצאנו לדרך יחסית מוקדם (8:45). היום אנחנו עוברים את הגבול לבלגיה. אנחנו בדרך למסטריך ששם חתמו את ההסכם על האיחוד האירופאי. משם עוברים את הגבול לבלגיה ואנחנו בדרך לדרוביי. הדרך מדהימה ויפיפיה, כולם ירוקה ורעננה, מתחלפת בין שדות ירוקים והפרות שמטיילות לבין יערות ועצים שעומדים לפני שלכת. עם המעבר לבלגיה מתחיל הנוף להשתנות קצת ולקבל גם גובה.. בניגוד להולנד הישרה מתחילים לראות קצת הרים. הילדים לא ממש מבינים ממה אנחנו מתלהבים ומעדיפים לבלות את הנסיעה המיטה שלנו מעל קבינת הנהג... שלושתם ביחד!
הגענו לדורביי – העיירה הקטנה בעולם. שיירת הקראוונים עוברת בה כמו שיירה של פילים... החנינו את הקראוונים (ותפסנו כמעט את כל החניון) ויצאנו לגן פסלי הצמחים. איזה "משוגע" אחד ("נבזה") שהתחיל לפסל עצים ושיחים. עמיתוש מיד מצא את הפסלים של החתולים... אילוני ועמית עשו תורנות ותורות במצלמה. היו שם בפסלים של סוסים שקוצפים משוכה, ועוד המון דברים יפים. כמובן שליווה אותנו טפטוף מתמיד, וגלי הסתובבה לה עם המטריה ושרה שירי גשם.
אח"כ קיבלנו זמן חופשי בעיירה החמודה הזאת. לצערנו הגשם עדיין לא הפסיק ולא יכולנו ממש לטייל. כיוון שהזמן שקיבלנו כולל גם זמן לארוחת צהריים, החלטנו במקום להכין ארוחה בקראוון, להתפנק בארוחת צהריים "בעיר". נכנסנו יחד עם מש' בן טולילה למסעדה מקומית לאכול. כמובן – גלי אנינת הטעם מזמינה אותי לחלוק איתה בולונז!!! אין עליה!
משם נסענו לפארק האתגרים של דורביי. בדרך קיבלנו דפים לבחירת הפעילויות שאותם אנו בוחרים לעשות. סנפלינג, אומגה, פארק חבלים (מכירים מאיזשהו מקום...), מלחמת לייזר, ירי ברובים וחץ וקשת, אפילו יש את הכדור ההולך על המים.... לצערנו מרבית הפעילויות לא היו אפשריות בגלל הגשם. נותרנו עם לייזר וירי בחץ וקשת. כשהגענו גילנו שיש עוד קבוצה והחץ וקשת היה תפוס וזה גרם לאילוני ממש מפח נפש! הוא כל כך רצה את זה, והתאכזב שהוחלט שכל הקבוצה תעשה מלחמת לייזר. ה"מלחמה" הראשונה – מש' ברוך מחוזקת ע"י מש' בן טולילה, נגד מש' לוי וישעיהו. קרב עקוב מלייזר התקיים בין שיר לאבא... גלי שמפאת גילה הצעיר לא יכלה להשתתף במשחק, מחתה על כך בבכי קורע לב, שגרם לנו מידי פעם לצאת מהמחבואים ולהיחשף לירי האויב... ("בכיתי כי לא לקחתם אותי למשחק שלכם" – צודקת) כשסיימנו הסתבר שהירי בקשת התפנה, ולאחר מחווה נפלאה מצידה של אינגה, אילוני זכה גם לירות בחץ וקשת. לעומתו עמית רצה שאבא יכנס איתו למכרה הרומי... הפעילות הזו הסתיימה במשפט של עמית "איזה אבא פחדן"...
יצאנו לדרך לחניון מרוצים, צוחקים ועייפים מאד! החברה שלנו שוב הגיעו ישנים לחניון. החניון של האן סור לס נמצא ממש בתוך העיירה עצמה והדרך אליו ברחובות הצרים של העיירה. הפעם – המקלחות לא מוגבלות בכלום(!), אך מצד שני אנחנו בימי "אלי מקביל" כיוון שחורף ורק אנחנו בחניון – הבחור פתח רק את השירותים והמקלחות של הבנות – כולם משתמשים ביחד... וגלי זכתה במקלחת של קטנים משלה.
האאא – שכחתי – מיד הייתה התנפלות על הכביסה!!!
יום שביעי לטיול – לצערנו מתחילים להריח את הסוף.... 6/10/09
יצאנו בבוקר לטירת אנייויד Annevoid . משפחה עשירה למדיי שבנתה את הטירה הזאת. הגנים מטופחים ומטופלים. יש שם ספסל במיוחד לקפה של הבוקר... חבל שלא הבאנו... כל המזרקות של הגן פועלות ללא משאבות אלא מהפרשי הגובה – מפה אפשר להבין קצת על גודל הגנים.... לקראת סוף הגנים אי שם למעלה תעלה שמזינה את מרבית המזרקות שט לו ברבור שחור. מיד יצאו החוצה כל החטיפים של הילדים והתחלנו להאכיל את הברבור. הוא מצידו כנראה שומר על הגזרה כיוון שלא ממש נגע בחטיפים... אפשר להבין למה הוא כל כך יפה! לעומתו הברבורים בכניסה אכלו גם אכלו את מה שגלי זרקה להם, וזה לא מונע מהם להיות כל כך יפים! משם נסענו לאופני הרכבת. החלאה חמודה בין אופניים לרכבת. זו מסילת רכבת עליה הרכיבו אופניים ל- 4 אנשים. שנים מפדלים ושנים נהנים... הנוף משגע, האוויר צלול, ורק העלייה מקשה לפעמים. כיוון שאנחנו ישראלים – לא שמענו להוראה "לא להיתקע אחד בשני"... על ההתחלה התרחשה תאונת שרשרת שגרמה ללילך לעוף אחורה ולחטוף מכה רצינית בצלעות... אצלנו עמית התאכזב לגלות שהוא לא מגיע לפדלים, אך לקח על עצמו את תפקיד הקטר עם הידיים על הפעמון של האופניים. גלי תפסה סתלבט מאחורה, ואנחנו – אילנוי, אבא ואני עמלנו על הרכיבה. תהינו איך חוזרים... באמצע הדרך עומד בחור שפשוט הופך את האופניים. מחכים שכולם יחזרו, ויוצאים לדרך חזרה. רובה בירידה וזה כבר ממש כיף!
משם נסענו לעיר דינאן. יורדים לעיר ברכבל. ציפינו לרכבל גם לגלות שזה אולי דקה נסיעה... למטה העיר דינאן. עיירה חמודה וקטנה השוכנת על שפת הנהר. שוב קיבלנו זמן חופשי מלווה בגשם... הלכנו קצת ברגל ונכנסו למסעדה שהומלצה ע"י צפריר. גלי שוב מזמינה אותי לחלוק ספגטי בולונז, אבא מזמין סטייק והבנים – שוב משעממים ציפס וקצת מהספגטי שלנו בלי רוטב... לא סתם אני מפרטת. כשהגיע הסטייק של אבא – סטייק מדהים!!! הוא השאיר לי חצי סטייק שבסופו של דבר גלי אכלה אותו!!! סופסוף אבא מצא עם מי לאכול סטייקים. נראה לנו שגלי גם תעדיף אותם מדיום...
אח"כ חזרנו ברכבל למעלה לסיור במבצר העיר. צפריר עשה לנו סיור מלווה בהסברים והיה ממש מעניין. הולכים בפתחי התותחים, בכלא, במאפייה, בחדר הנטוי – חדר היחיד שנטה בעקבות ההפצצות, יש בו מים וזה מרגיש כאילו הוא ממש זז, ולבסוף – חדר המלחמה. צועדים בתוך הבונקרים ושומעים את התותחים והיריות של המלחמה. איך הילדים נהנו!
חזרנו שוב לחניון של האן סור לס. הילדים קיבלו משחק בועות סבון וגלי לא הפסיקה לרדוף אחרי הבועות שאילוני עשה לה, ועמית – בקושי הערנו אותו. הוחלט בערב על ארוחה משותפת שבה כל משפחה תכין משהו. אנחנו אחראים על ספגטי בולונז...
היתה ארוחה ממש נחמדה באווירה כייפית ושמחה. אח"כ היתה אמורה להיות יציאת מבוגרים לעיר, אך הוחלט לוותר על כך ולהסתפק בקפה ועוגיות ולשמוע את יום המסע שלנו... ארז עומד מעליי בזמן שאני מקריאה אותו ומחכה כל הזמן "מתי כתבת עליי" – הנה ארז שוב כתבתי עליך. חוץ מזה גם מוסיפים לי הערות וקטעים... זו הפעם הראשונה שאני כותבת כך וזה משמח אותי לדעת שזה גם מעניין.... אח"כ מתפנות האמהות לשיחה על הילדים... והגברים..לא יודעת על מה...
מחר הולכים ברגל למערות האן סור לס ואח"כ נוסעים לכיוון גרמניה וצריך עוד מעט לחזור הביתה... כבר???
יום שמיני לטיול 7/10/09
בוקר טוב
מתחילים מאוחר כי אנחנו במרחק הליכה לאתר ופותחים שם ב- 10:00. בדרך אני נזכרת שכבר הייתי פה עם החברה מהעבודה... ובכל זאת זה נחמד לראות שוב. מערות האן סור לס (סור – על, לס – הנהר לס) אלו מערות נטיפים פעילות. אמנם מערת הנטיפים בארץ נחשבת לאחת המערות היפות בעולם ויש בה אולי נטיפים יותר יפים מהאן סור לס אך גודל המערות פה כל-כך מרשים! יש פה נטיפים ענקיים, מערות עצומות, נפיטי קריסטלים ואפילו מופע אור קולי. הנהר עובר דרך המערות ויש מקומות שמוצפים בימי הגשמים החזקים. בעבר היציאה מהמערה היתה עם סירה (ככה היה שהייתי עם העבודה), אבל היום כבר לא, מסיבות בטיחות.
אח"כ יצאנו ברכבת לטיול בספארי הצמוד. חזירי בר, סוסים שונים, נמרים, איילים ואילות, יעלים ואפילו דובים חמודים! למעט הדובים והנמרים, כל החיות משוחררות בטבע ועם המרחבים הירוקים האלה - זה פשוט מקסים. בנוסף לוו אותנו כל הזמן חבורות של חיפושיות פרות משה רבינו..
חזרה לקראוונים בחניון, ויציאה לנסיעה ארוכה לחניון הלילה בגרמניה. הגענו לחניון בגשם שוטף... לראשונה חניון אספלט – מה זה? הצטרפה אלינו ,משפחה חדשה" ששכרה דרך צפריר את הקראוון וחוזרת איתנו לארץ. מיד זיהינו את המוצא של האבא – יש לו קרובים במושב...יש להם וילה... קראוון ענק! ו- 4 ילדים.
אבא לקח את הילדים למקלחות, פה זה חדרים ענקיים משפחתיים. והקאץ' – לא נכנסים למקלחות עם הנעלים מבחוץ! אותם משאירים בכניסה ומחליפים לכפכפים. אני הכנתי ארוחת ערב. הגשם התחזק כל-כך שהם לא יכלו לחזור מהמקלחת בלי לעשות עוד מקלחת...
אחרי הארוחה התכנסה כל הקבוצה לפגישת סיכום ויומולדת לעידן ברוך – מזל טוב. כל אחד אמר הארות והערות על הטיול – זה הטיול הראשון הזה שרוחלה וצפריר מוציאים. סה"כ כוווווווולם נהנו ואין ספק שהיה טיול מדהים!!!
חוזרים, משכיבים את הילדים ומתחילים לארוז! מחר יציאה ב- 7:15 והחזרת הקראוונים ריקים ונקיים. עם האוכל שיש לנו פה אפשר להאכיל גדוד. סבתא הייתה מתעלפת אם היא הייתה רואה מה אנחנו זורקים! הלכנו לישון ב- 01:45. השכמה ב- 6:00!
יום אחרון לטיול 9/10/09
בוקר טוב. יציאה לדרך ב- 7:15. קצת לחוצה לכולם והרוחות הנושבות לחוצות.... הילדים עוד לא ממש התעוררו. אתמול נתנו להם לישון במיטה הזוגית שלנו מעל קבינת הנהג, ואנחנו ישנו במיטת קומותיים. אני למעלה, ואבא למטה עם חלון פתוח... יצאנו לדרך לפני שהם התעוררו. כלומר עמית כבר קם אבל אילוני וגלי התעוררו ממש ביציאה לדרך. את הנסיעה לחברת השכרה הילדים ממשיכים במיטה למעלה, ואני ממשיכה באריזה – לארגן את כל הכלי מיטה ומגבות שלא יכולתי לארגן אתמול.
בחברת השכרה הלחץ ממשיך... להספיק לארוז הכל וגם לנקות את הקראוון. הילדים יושבים במשרד מול הדי וי די, ואנחנו במרתון. כמובן שאנחנו הקראוון האחרון שמוכן, וכיוון שצפריר כבר לחוץ לצאת אנחנו מקבלים פתור מלרוקן את כל האוכל – המנקים כבר יקחו אותו... מסיימים לארוז בלחץ ועולים לאוטובוס שלוקח אותנו למרכז centro בעיר אוברהוזן בגרמניה. מרכז קניות עצום!!! לידו – לונה פארק לילדים. כמובן שלשם אנחנו הולכים. אילון ועמית מעלים אותי לקרוסלה הגדולה, ואח,כ אילוני מעלה אותי לרכבת הרים במסובבת אותי לחלוטין ומוציאה אותי עם סחרחורת!!! אנחנו יוצאים מהפארק ממש מזמן לאכול ארוחת צהרים במקדונלדס (אילוני לא מוותר), ויוצאים לשדה התעופה. שם עמית מקפיץ את הביטחון כשהוא לוחץ על כפתור אדום שהוא ראה.....
חזרה הביתה ב1:00 מותשים, עייפים אך מרוצים....
איזה כיף !!!
מתי הטיול הבא ...